אמאלה גנב!

קניותבטמן תופס גנב על חם
רשומה רגילה

כחודש אחרי שעברנו דירה פגשתי במקרה את השכן מהדירה הקודמת בשוק חקלאי באחד המושבים. עמדנו שם בתור, ארגזי הירקות מונחים על המסוע לידנו, והחלפנו רשמים מהשבועות האחרונים.

״פרצו אלינו״, הוא אמר, והלסת שלי נשמטה. ״גם לסיימון, השכן בצד השני שלכם. אצלנו הם כנראה לא ידעו שיש לנו כלבה – היא נבחה עליהם והם נבהלו וברחו, לוקחים איתם רק תיק החתלה.״ להמשיך לקרוא

א׳ אבא ב׳ בית-ספר ג׳ זה גדול כל-כך

הורותרותם עם תיק על הגב
רשומה רגילה

רותם פתח את הדלת, מגלגל את התיק הגדול על הרצפה מאחוריו. הג׳ינג׳ית ליוותה אותו החוצה והוא נופף לי לשלום. ראיתי את הפנים המחייכות שלו מופנות אלי, ואז הדלת נסגרה והוא יצא בדרכו ליום הראשון בכיתה א׳.

אני דמעתי. התרגשתי על המעמד ועל כך שהילד כל-כך גדול ועצמאי וכל זה. אבל גם כי התעצבתי על עצמי.

התעצבתי על שלא אסיע אותו יותר לגן. לבית הספר החדש הוא מגיע עם הסעה שאוספת אותו מהבית שלנו. לא אסע יותר איתו ועם התאומים בבוקר בדרך לגן. לא אשיר איתו שירי שטות בדרך, לא אשמע תובנות או מחשבות שעוברות בראשו בזמן שהוא בוהה בענני הבוקר שבחוץ ותוהה על העולם.

בחמש דקות הנסיעה מהגן של התאומים לגן שלו היינו לפעמים מעמידים פנים שאנחנו נוסעים לג׳ונגל. אני הייתי הקריין של הנשיונל ג׳אוגרפיק שמתאר לרותם את מה שאנחנו רואים מסביב, והוא לפעמים היה צייד ולפעמים חיית טרף שאני נוסע לשחרר בטבע. היינו מביטים בהשתאות על עדר הפילים שחוצה את מסלולנו, מצביעים על אנטילופות רחוקות, עוקפים את האגם (כלומר מגרש החניה ליד הגן) ואז פוסעים בשקט בשקט למאורה של החיות הטורפות (גננות) ועשרות הגורים שלהם באיזור בג׳ונגל הקרוי ״גן קשת״.

תמיד כשהגענו לגן הייתי מזכיר לו להפרד ממני בחיבוק. הוא היה מוודא היטב שאף אחד מהחברים שלו לא רואה אותנו בשביל לא להיות נבוך יותר מדי, ואז נתלה עלי כמו קוף ומחבק חזק חזק. זו היתה צורה נהדרת להתחיל את היום.

לא עוד, ועל כך אני נעצב.

התעצבתי גם כי ראיתי את רותם פוסע עוד צעד רחוק יותר מההורים שלו. מתקדם לבגרות ועצמאות. כמובן שיש לו עוד מדרגות רבות לעלות, אבל כל מדרגה מאלצת אותי לקבל את העובדה שיום אחד הוא יגיע למעלה, ואז פשוט יפנה לדרכו. אני אשאר בתחתית המדרגות וכל שאוכל זה לצעוק לו ״תתקשר מדי פעם לאמא ואבא שלך, טוב?״ ולקוות שהוא מקשיב.

התעצבתי גם כי כשאני רואה את הילדים שלי גדלים, אני חווה בבהירות גבוהה יותר את ההזדקנות שלי עצמי. קל לראות את השנים עוברות כשכל שנה משמעותית כל-כך בגילאים הקטנים – עומר ונטע כבר מתחילים לגלות עצמאות בנושאים רבים, עוד מעט ובלי שאשים לב גם הם יהיו גדולים מדי בשביל להתרפק לי על הידיים. והבן הבכור בכיתה א׳. איך זה עבר מהר כל-כך??

לכן אני דומע. ואחרי שהדמעות יגמרו אני יודע שנמצא את השיגרה החדשה שלנו ואת האושר שלנו במצב החדש, כמו שאנחנו עושים בכל שלב. ותהיה שם אהבה, המרכיב החשוב ביותר בחיים, וזה מה שחשוב.

אבל זה אחר כך. עכשיו שוטפים את העצב.

 

תמונות מסנטוריני

בדרכיםסנטוריני
רשומה רגילה

״בשנת 1821 ניסתה האימפריה העותמאנית לפלוש לסנטוריני, אבל היא נכשלה ואנחנו ניצחנו״, מספרת המדריכה שלנו בגאווה. שיערה מתנופף ברוח העזה והיא נשענת על ההריסות שלידה. הרוח משתוללת כבר מספר ימים, ואני מתחיל לחשוד שאני מבין מדוע האימפריה העותמאנית נכשלה במלחמה באי הקטן הזה. כנראה שהספינות שלהם ניסו במלוא מפרשיהן להתקרב, וכשהגיעו כמטחווי בריזה מהחוף חטפו מכת רוח נגדית עזה שהעיפה אותם כל הדרך חזרה לקונסטנטינופול.

 סנטוריני - מראה מלמעלה

מעל פסגת הר העפים

ועדיין הנצחון מפליא. ״ניצחתם את העותמאנים?״ אני שואל, זוכר כמה האימפריה העותמאנית הייתה חזקה ונרחבת.

״כמובן״, היא אומרת, מביטה בי בחיוך סלחן השמור לשאלות מטופשות במיוחד, ״אחרת היינו היום תחת שלטון התורכים, לא?״

אני יודע על כמה ארצות שהיו פעם תחת שלטון העותמאנים ועבר להם, אבל אני שותק. המדריכה נראית צעירה, בתחילת שנות ה-20, וכנראה שרעיון הדינמיות הגיאופוליטית של העולם שלנו עוד זר לה. עוד הרבה ישתנה בעולם הזה שברגע זה נראה יפה כל-כך מהנקודה בה אנחנו עומדים בראש פִּירְגוֹס, הכפר הגבוה ביותר באי. להמשיך לקרוא

רגע לפני הפיצוץ

הורותעשן פיצוץ מרוחק
רשומה רגילה

הסוכן ג׳ונסון רכן אל החבילה הקטנה, מצחו נוטף זיעה וידיו רועדות. הוא שלף ממחטה מכיסו ומחה את הזיעה ממצחו בתנועה מהירה, עוצר אותה מלטפטף לתוך עיניו מתחת למשקפי השמש השחורים שלו ולהסתיר ממנו את המצב. הוא בלע את רוקו בעצבנות.

״אני הולך לחתוך את החוט האדום״, הוא אמר בקול צרוד וקירב את ידו האוחזת באולר אל החבילה.

״השתגעת?!״, נשמע קול מאחוריו. להמשיך לקרוא

בלדה לערה (שיר)

סיפור קצרילדה מתוקה ישנה
רשומה רגילה

אחרי שעה וחצי של השכבת התאומים לישון, מצאתי את עצמי נדהם מול הגבורה בה נטע נלחמה בשינה, לא נותנת לה אחיזה. החלטתי להקדיש לה את השיר הבא.

***

תִּימְרַת עָשָׁן דַּקָּה עוֹלָה
מֵעַל הַמַּחֲנֶה הַמֻּתָּשׁ,
דְּמָמָה, לִפְנֵי הַהֲמֻלָּה
של בֹּקֶר יוֹם חָדָשׁ.

שְׂדֵה הַקְּרָב צָבוּעַ דָּם
מֵעָלָיו מַלְהִיטָה הַחַמָּה.
שְׁחוּחָה גּוֹחֶנֶת בַּת אָדָם
מוּכָנָה לַמִּלְחָמָה. להמשיך לקרוא

הצהרת רווח וסיכום רבעון Q3

הורותסטארטאפ
רשומה רגילה

מיתוס נפוץ בעולם העסקי הוא שעסק חדש צריך כשנתיים קשות של הפסדים עד שההוצאות וההכנסות מגיעים לאיזון ומתחילים לראות ממנו רווחים.

אני שכיר, אז כל מה שאני יכול הוא רק לצטט את המיתוס הזה ולא לערוב לדיוקו, אבל אני יכול לומר שהוא דייק בצורה די מלאה בהתייחסו לסטארטאפ שלי ושל שותפתי.

אני מדבר כמובן על נטעומר בע״מ. להמשיך לקרוא

אמנזיית גדילה ורגעים שאינם יותר

הורותגשר הזהב בערפל
רשומה רגילה

ביום שישי לקחתי את נלה, הכלבה, לוטרינר. כשחזרנו החלטתי שאאסוף את הילדים לפני שאוריד את נלה בבית. היא ישבה במושב שלצד הנהג, מוציאה את אפה הסקרן מהחלון ומשרבבת לשון בהתלהבות.

כשאספנו את רותם הוא שמח לראות אותה מלווה אותנו.

״איזה מצחיק שהיא יושבת במקום של אמא״, העיר.

״כן…״, עניתי, ״זוכר שפעם היא נהגה לשבת לידך?״

״לא״, הוא אמר. להמשיך לקרוא

איך לדכא מרד בקלות

הורותעומר ונטע הפושטקים הקטנים
רשומה רגילה

בשנה האחרונה מופצת שוב ושוב בפייסבוק תמונה של קהל גרמנים גדול, כולם עומדים מתוחים ומצדיעים במועל יד, ובין ההמון הזה עומד אדם כשידיו שמוטות ומבטו אומר ״תגידו, נדפק לכם המוח?״. הכיתוב המלווה את התמונה הוא לרוב ״Be this guy״.

לא משנה שאני לא ממש מסכים עם המסר הזה, מכיוון שללכת נגד הזרם באופן קבוע לא אומר שאתה בהכרח עושה משהו נכון (למשל מתנגדי החיסונים או כל מאמיני הקונספירציות באשר הן), אבל אני חושב שנסכים כולנו על דבר אחד – קשה מאד להיות האיש הזה. קשה מאד להיות זה הפועל אחרת מכולם, ויודע שיהיו לכך כנראה השלכות חמורות. קשה להיות לבד.

לעומת זאת אם אתה חלק מתאומים… להמשיך לקרוא

עשר המכות – גירסת ההייטקיסטים

הומורתסכול ממחשב
רשומה רגילה

ובימים ההם, בסטארטאפ ״מצרים״, ויקום מנכ״ל שלא ידע את יוסף. ויעביד את בני ישראל עבודה קשה בפיתוח תוכנה, וישאיר אותם שעות נוספות לתוך הלילה, ויזמן אותם לעבוד בימי שישי, ויתקשר אליהם ביום שבת עם בעיות בפרודקשן.

ותעל שוועתם אל ה-HR. וירא ה-HR כי רע, וישלח אליהם את משה, יועץ חיצוני בעל 20 שנות נסיון במשברים ארגוניים. ויאמר משה למנכ״ל: שלח את עובדיך לחופשי. ויכבידו אנשי ניהול המוצר את ליבו של המנכ״ל בדיבורים על לוחות זמנים והבטחות ללקוחות, ויסרב למשה.

ויאמר משה: אין בעיה, אח שלי; ויטל על המנכ״ל מכת פרסומות. ויופיעו באנרים של פרסומת, פופ-אפים ואתרים שמנגנים וידאו אוטומטית בכל דפי הרשת בחברה. ויאמר המנכ״ל: מה הבעיה, התקינו אד-בלוקר, וכן היה. ויכבד ליבו של המנכ״ל.
להמשיך לקרוא

8 דרכים להרוויח קצת כסף מהילדים

הומוררותק התינוק נוהג ברכב צעוע
רשומה רגילה

גידול שלושה ילדים היא מטלה לא זולה ומאתגרת כלכלית. גן פרטי לתינוקות, נסיעות, חוגים, המון בגדים, אוכל למשפחה. מעמסה כלכלית רצינית, ולכן החלטתי יום אחד לשטוח את הבעיה לפני הילדים בכבודם ובעצם.

לקחתי מהמתלה על הקיר את משרוקית זימון הילדים ושרקתי בה שתי שריקות מהירות שמשמעותן ״פגישה משפחתית״. אחרי שכלום לא קרה, כמו שציפיתי, קראתי להם בקול. הם הגיעו כשבראשם נטע, צועדת בגו זקוף וידים מאחורי הגב בהקשב, אחריה עומר מקפץ ומצחקק, ו…

״רותם?״ קראתי למסדרון הריק. להמשיך לקרוא