סכנה: טעימות ראשונות

מידעהחיים - מערכת החיסון
רשומה רגילה

לפני אי אילו שנים (שנתיים-שלוש-עשרים) שודרה בטלוויזיה סידרה בשם ״החיים״ שהראתה בעזרת האנשה ואנימציה כל מיני תהליכים המתרחשים בתוך הגוף שלנו. אם אתם בני הדור שלי, יש סיכוי שעכשיו כבר מתנגנת לכם בראש המנגינה ״החיים, החיים, החיים, החיים…. חיים!״. אני זוכר שכילד אהבתי אותה מאד, ובייחוד זכורה לי מערכת החיסון. היא מורכבת מחיילים ושוטרים לבושים בלבן המסיירים בגוף, חלק בתוך זרם הדם וחלק מרחפים בחלליות מגניבות שיכולות לעבור בין דפנות התאים ולתקוף את החיידקים המרושעים (״המפקד, הוא מרביץ לי!״). אין לי מושג מה מהגוף האמיתי מייצג כל אחד מהדימויים, אבל זה לא מפריע להתרשם מהמגניבות של מערכת השמירה הזאת שבתוכנו.

מגניבים ככל שיהיו, כל השוטרים, החיילים והחלליות האלה מסוגלים לפעמים לטעות בענק. והטעות הזאת יכולה לעלות בחיים.

הגוף מתחרפן

בשנה הראשונה של חייו של כל אדם מתחילים בטעימות ראשונות. התינוק, שינק בלבד עד אותו רגע, מתנסה בעולם חדש של טעמים, ריחות ומרקמים. מחית ירקות, רסק פירות, מרק – מבלבל ומפתה, מוזר ומעניין. עם כל טעימה ראשונה של מזון חודר לגוף חומר חדש שלא היה בו מעולם. היופי של הראשוניות.

התרגשות

הגוף חווה לראשונה מרקם חדש

הבעיה מתחילה כאשר מערכת החיסון מחליטה שהחלבונים החדשים שנכנסו לגוף הם אויב. הסיבה לכך היא גנטית, ולא קשורה להתנהלות או לסביבה בה אנחנו גדלים. כדי להתריע על ״מתקפות״ עתידיות של אותו חלבון, מייצרת מערכת החיסון כמות גדולה של נוגדני IgE, או אימונוגלובולין E כפי שהם מכונים על ידי החבר׳ה, הנושאים את חתימת החלבון הזר. ה-IgE נצמדים לתאים בגוף הקרויים תאי פיטום (מאסטוציטים), וממתינים שם.

בפעם הבאה שאוכלים את אותו מזון והחלבון שוב חודר לגוף, מערכת החיסון כבר לא מופתעת – הפעם היא מוכנה למלחמה. תאי הפיטום מזהים את המחבל ויוצאים לקרב. הם מפרישים, בין השאר, היסטמינים לכל עבר, אשר גורמים לנפיחות, חום, דלקת ותחושת כאב. כל הכבוד תאי פיטום, הראיתם לפולש מה זה.

מונטי פייתון - תחרות הדבילים

תגובה של תא פיטום לחלבון הזר

התגובה האלרגית הזו יכולה לנוע בין לא נעימה ומציקה לבין קטלנית. במקרה הגרוע ביותר – מערכת הנשימה נפגעת, לחץ הדם יורד, והתוצאה יכולה להיות מוות. זוהי תגובה אנפילקטית.

החדשות הטובות

מה שתיארתי הוא אחת מהצורות בהן מזון יכול לגרום לאלרגיה – והצורה השכיחה ביותר. אנו יכולים לגלות ולזהות מצבים כאלה בשנה הראשונה לחיים בזמן הטעימות הראשונות – ולכן חשוב כל-כך למלא אחרי ההוראות של משרד הבריאות: כאשר נותנים לתינוק מזון חדש יש לתת במנות קטנות, ולא להסתפק בטעימה אחת אלא לחשוף אותו מספר פעמים למזון. מעבר ליצירת היכרות תחושתית עם המזון החדש, אנו נותנים לגוף הזדמנות לייצר נוגדנים ולהראות לנו אם הוא מתכנן להיות כולרה ולפתח תגובה אלרגית.

כעת לחדשות הטובות: אנחנו לא חייבים להיות קורבן של האלרגיות שלנו. מסתבר שבשלב הטעימות הראשונות, כשהתינוק קטן ורק מתחיל לייצר את התגובות האלרגיות, יש טיפולים שמאפשרים למנוע חלק מהן ולהעלות את איכות החיים שלו. נחשפתי לאחרונה למקום כזה: מרפאת האלרגיות בהדסה עין-כרם. אם התינוק מתחיל לגלות סימני אלרגיה לאחר טעימות – אדמומיות, שלשולים, הקאות – ניתן להגיע למרפאה ולבדוק את העניין, ואולי ניתן יהיה למנוע אלרגיות עתידיות.

אז שימו לב, הורים, ובידקו אם צריך. מערכת החיסון היא דבר מופלא, אבל גם היא מסוגלת לטעות, ואם זה קורה – אנחנו שם לעשות לה נו נו נו וללמד אותה להתנהג יפה בפעם הבאה.