מה?-עוז צור ישועתי

מידעמעוז צור
רשומה רגילה

חנוכה הגיע, מלווה באחד משירי החגים האהובים עלי: ״מעוז צור״. אני אוהב אותו מאז ומכולם לא בגלל שאני מבין את המילים שלו (כי אין לי שמץ של מושג מה הן אומרות), אלא בגלל שמנהג משפחתי הוא לשיר אותו בכמה קולות, מה שמספק הנאה רבה לילדים בגופם ובנפשם שבחבורה.

לא ידעתי מה הוא אומר – עד היום, כשקראתי את הסבריה של דניאל קנדלר בקבוצת ״אמהות שפויות ורציונליות״ בפייסבוק. דניאל היא בעלת תואר ראשון במדעי היהדות, בקרוב שני בחינוך יהודי. לא דתיה, לא מחזירה בתשובה, לא חילונית – עובדת בקהילה משולבת של דתיים וחילוניים. היא סיפקה כמה הסברים שהאירו את עיניי, יחד עם בתים שלא הכרתי. ביקשתי את אישורה, והנה לפניכם – מעוז צור, הגירסא המבוארת.

מעוז צור הוא פיוט מעניין וייחודי שנכתב במאה ה-13 באשכנז שלמעשה סוקר באופן יוצא דופן את קורות העם היהודי מיציאת מצרים ועד לתקופת עליית הנצרות. ככל הנראה, הפיוט הוא גם אקרוסטיכון – כלומר, כל בית של השיר פותח באות שהיא חלק משם כותב הפיוט – מרדכי. נראה שהבית האחרון, אודות הנצרות, הוא תוספת מאוחרת לפיוט שלא כתב המחבר המקורי.

*
הבית הראשון הוא למעשה שיר הלל והודיה לאלוהים האדיר שמסייע לעם היהודי במלחמותיו ומתאר את בית המקדש והמזבח. אל תתעלמו מהעובדה שהפיוט נכתב בתקופה שבה המושג חילוני לא היה קיים, אלוהים היה פונקציה מרכזית בחייו של אדם. אם נסתכל עליו מנקודת מבט היסטורית יש בו משהו מופלא- איך מצליחים בתוך כמה בתים להכניס היסטוריה שלמה בחרוזים ובמשפטים מדויקים וקצרים.

מצר המנבח (אילוסטרציה)מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי (בית המקדש)
וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין
מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.  (אלוהים טובח באויב שבא להשמידנו)
אָז אֶגְמוֹר
בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:

למעשה, כשתקים את בית המקדש- אשיר מזמורים ואשבח.

*
הבית השני מספר על יציאת מצריים וטביעת המצרים אחרי קריעת ים סוף, "שעבוד מלכות עגלה" הוא מלכות מצרים, והמשפט האחרון מתאר את צבא מצרים, פרעו וזרעו העתידי שטבעו בים

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה (מלכות מצרים)
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה (של אלוהים) הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: (בים סוף)

*
הבית השלישי: גלות בבל.
אחרי ההגעה לארץ ישראל, גם שם "לא שקטתי". האמונה היא שהיציאה לגלות בבל קרתה בגלל עבודת אלילים ("כי זרים עבדתי"). גלות בבל, כזכור – שבעים שנה, אחרי 70 שנה נושענו.

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי (בא"י)
וּבָא נוֹגֵשׂ (נבוכדנצר)וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי (כמעט שמתתי)
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי.

*
בית רביעי: פורים! הבית האהוב עליי. מתאר את המן, מרדכי היהודי, והסיפור של תליית המן על העץ.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא (כינוי להמן)
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה (הסיפור של המן)
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ (ימיני = מרדכי שהיה משבט בנימין)
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: (תליית המן על העץ)

*
בית חמישי: חנוכה. מתאר את סיפור היוונים והחשמונאים, פריצת החומות של ירושלים והחרבת בית המקדש ולאחריו נס חנוכה. המשפט האחרון מתאר את קביעת חנוכה כחג על ידי חכמים (בניגוד לחג שהוא מהתורה).

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים (=חשמונאים)
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים (פריצת חומות ירושלים וחורבן הבית)
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים (נס חנוכה! הידד!)
בְּנֵי בִינָה (החכמים) יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: (שמונת ימי החנוכה)

*
הבית האחרון הוא למעשה תפילה ובקשה לסיום הגלות הנוכחית (כאמור, נכתב במאה ה-13). אדמון הוא הנוצרים, ומילות הסיום "רועים שבעה" הם מתוך חזון הגאולה בספר מיכה.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:

 

תודה לדניאל, וחג חנוכה שמח לכולם!

מעוז צור מאדרפאקר