6 מיתוסים על תזונת תינוקות

מידערותם התינוק אוכל
רשומה רגילה

עומר ונטע עוד לא צימחו את כל השיניים, וליתר דיוק הם מתהדרים רק בכמה שיניים סמליות, אבל זה לא מונע מהם לחגוג עם טעמים חדשים, מרקמי מזון לא מוכרים, ולהנות מכל ביס. זו תקופה של חקירה וגילויים, והלואיס וקלארק הקטנים של עולם הקולינריה מנשנשים כל דבר שאנחנו מאפשרים להם לדחוף לפה. גם דברים שאנחנו לא מרשים נדחפים לפיות הקטנים במידה ואנחנו מפנים את הראש הצידה ולו לרגע.

מה מותר לאכול ומה אסור, מה מומלץ ומה פחות, כל אלו מתוארים יפה מאד בהמלצות משרד הבריאות שאני ממליץ לקרוא בעיון. משרד הבריאות בוחר את המלצותיו בקפידה בהתבסס על ידע מחקרי שנאסף לאורך שנים, וזו נקודת פתיחה טובה לכל שלב התפתחותי של התינוקות. ועדיין חיים ביננו מיתוסים שונים בנושא מזון תינוקות שחלקם נכון יותר וחלקם פחות. אבחן כמה מהם בראי המדע העדכני כיום.

 

 

1. מיתוס: מומלץ לא לחשוף תינוקות לבמבה בגלל שהיא יכולה לגרום לאלרגיה.

הפוך, גוטה, הפוך. במחקר שנערך לאחרונה באנגליה על 640 תינוקות התגלה שחמאת בוטנים ב-11 החודשים הראשונים לחיים דווקא מורידה את הסיכוי לאלרגיה לבוטנים בשלב מאוחר יותר (גיל הבדיקה היה 5) בשיעור דרמטי (ב-84%). משמעות הדבר היא שחיובי לתת במבה לתינוקות – גם טעים וגם מפחית את הסיכוי לאלרגיה. עוד אפשר לקרוא על המחקר בבלוג המצויין הזה, או בהארץ.

 

2. מיתוס: אם נותנים לתינוק לטעום פירות כטעימות ראשונות הוא לא יתעניין בירקות.

אין ראיות שיאוששו את המיתוס הזה. אם נתרגם משפה מדעית, המשפט הזה אומר בעצם ״המיתוס עומד על כרעי תרנגולת״. מצד שני מחקר מראה שחשיפה משולבת של פירות וירקות רק מעלה את העניין של התינוק בפירות וגם בירקות. תינוקות שקיבלו שעועית ירוקה ולאחריה אפרסק גילו עניין גדול יותר בשעועית הירוקה בהמשך, כנראה בגלל הזכרון המתוק מהאפרסק.

 

3. מיתוס: כדאי להמנע מאורז לתינוק בגלל נוכחות ארסן באורז.

נכון חלקית. ארסן (Arsenic) הוא חומר רעיל לגוף האדם בכמויות גדולות, אולם הוא מצוי בכל מקום סביבנו – במים, באדמה, באוויר. כמו כל חומר בטבע הכמות היא המפתח לרעילות, לכן הוגדר תקן של כמות ארסן אשר אינה מזיקה, ובחיי ביום-יום האדם הממוצע נחשף לכמויות זניחות הרחוקות מהקו האדום. אורז הוא אחד היבולים שסופח אליו כמות נכבדת של ארסן, מה שמעלה את החשיפה לחומר במקרה של כמות אורז גדולה מדי. במקרה של תינוק מנת אחת אורז מספיקה ליום, כאשר יותר מכך מקרב את הסיכון לרעילות. בכלל מומלץ לשטוף את האורז היטב לפני בישולו, ובכך כמות הארסן אף תפחת. דרך אגב – כמות הארסן הגבוהה ביותר נמצאת באורז אורגני חום.

 

4. מיתוס: התינוק לא מעכל עמילן כמו בוגרים ולכן כדאי לא לתת לו מאכלים עם עמילן.

החלק הראשון נכון, השני פחות. אמנם הלבלב מתחיל לייצר אנזימים המפרקים עמילן לגלוקוז (עמילאזה – Amilase) רק בסביבות גיל חצי שנה, ועדיין מחקרים מראים שתינוקות מעכלים עמילן ללא בעיה. מדוע? ישנן מספר סיבות לכך, ובעיקר כיוון שתינוקות מייצרים הרבה יותר רוק שמכיל עמילאזה, ובחלב-אם ישנם אנזימי עמילאזה שהתינוק מקבל בחודשים הראשונים לחייו גם אם אינו מפתח אותם בעצמו. בשורה התחתונה – לא מומלץ לוותר על הצגת עמילן לתינוקות, בייחוד בגלל הצורך להציג מגוון גדול של מזונות לתינוקות והנפוצות של עמילן במזון (תפוחי אדמה, תירס, שעועית, חיטה, ועוד).

 

5. מיתוס: מומלץ לחשוף תינוק לגלוטן בגלל החשש ממחלת הצליאק.

אם לא שמעתם על המיתוס הזה בסדר גמור – זו הנחייה שניתנה לפני כמה שנים בגלל מחקרים ותיקים יותר. מסתבר שזה נכון חלקית. המלצות בנושא נעו הלוך ושוב בשנים האחרונות אבל צמד מחקרים מקיפים ואיכותיים מראים שחשיפה מוקדמת לגלוטן לא מעלה ולא מורידה את הסיכוי להתפתחות מחלת הצליאק. כמו כן, דרך אגב, נסיון להניק במקביל לחשיפה למאכלים בעלי גלוטן – השיטה לא עוזרת. כלומר לא באמת משנים זמני החשיפה ושיטת החשיפה, והסיבה היחידה לא לחשוף תינוק לגלוטן בשנה הראשונה לחייו היא פשוט במקרה של חשש למחלת הצליאק עדיף לדחות את הופעתה לשלב שבו קל יותר להתמודד עם התסמינים וזיהוי המחלה.
הערת ביניים: מי שמתייאש משינוי הדיעה המחקרי הזה – אל. אשמח לרשום בעתיד על השיטה המדעית, אבל בקצרה – הידע שלנו דומה לפאזל שהולך ונבנה מול עינינו. לפעמים מחברים את החלקים הנכונים, לפעמים לא – אבל כל דבר מקרב אותנו להיות הפאזל יותר ויותר שלם.

 

6. מיתוס: כדאי להמנע ממאכלים מהונדסים גנטית.

שטויות במיץ עגבניות. מאכלים מהונדסים גנטית הם בסדר גמור. חלאס.