מופע קסמים

הומורקסמים
רשומה רגילה

דממה שררה בחדר המואר. אני, ישוב בכסא הנדנדה הגדול, נעתי בחוסר נוחות במקומי, חש במבטים הנעוצים בי. מולי שכבו שרועים בתוך טרמפולינות צבעוניות עומר ונטע, תינוקות שמנמנים ועירניים במיוחד בני 3 חודשים, ובהו בי. תינוקות בגיל הזה מעולם לא מביטים – הם בוהים, עיניהם קרועות לרווחה כמו צבי מול פנסי מכוניות. מטריד לעיתים.

במשך זמן שנדמה כנצח הסתכלתי לעברם והם בהו בי, עד שחשתי שהדממה מעיקה מדי. ״ובכן״, אמרתי לעולם באופן כללי, ״שלום לכם.״

הם בהו בי. להמשיך לקרוא

״שאון מעורר״ (מוצר איום)

הומורשאון מעורר
רשומה רגילה

אם אתם הורים, וודאי מצאתם את עצמכם משתעשעים לפעמים במחשבה: אילו רק הילדים היו ישנים מחוץ לבית הלילה – הייתי יכול לבחור לקום בזמן שאני בוחר, בצורה שאני בוחר. גן-עדן.

אם אתם אנשים עובדים ללא ילדים, וודאי מצאתם את עצמכם מתלבטים בקושיה: איך אני יכול לקום מוקדם בבוקר ולהגיע לישיבה בזמן? איך מוציאים את האף מהפוך החמים והנעים?

שני נושאים הנראים במבט ראשון לא קשורים כלל, אבל בלילה מתיש אחד, בעודי מתהלך בבית הלום-שינה, מתנדנד עם אחד/ת התינוקות בידיי (ב-2 בלילה גם לדעת מי מהם? עד פה, הגזמתם), היכה בי הברק. אחרי שקמתי מהריצפה וניקיתי את הבגדים המפוייחים, לחשתי לתינוק/ת: ״יוריקה!״. להמשיך לקרוא

כפתורים במימד הרביעי

הומורתינוק בוכה
רשומה רגילה

כבר כמה שנים שאני מתעניין מאד בתחום חוויית המשתמש. למי שלא מכיר, זה תחום החוקר את החווייה שלנו בשימושים שונים – בין אם במוצרים פיזיים (כמו נהיגה במכונית, שימוש בטוסטר, הכנת גלידה ביתית) ובין אם בדיגיטלים (וכאן הכוונה לרוב לממשקים של אפליקציות). התחום מעניין אותי כי הוא משלב שני תחומים אהובים עלי שלא ידעתי בעבר איך לגשר ביניהם – עיצוב ופסיכולוגיה. שניהם מרתקים אותי מאד, והשילוב שלהם מוליד משהו חדש ומספק מאד.

אה, ואני אוהב להתלונן על דברים, מה שרק משפר את ההנאה מהתחום.

לאחרונה מצאתי את עצמי תוהה לגבי חוויית שימוש מסויימת במהלך הטיפול בתאומים. היא מבלבלת אותי וגורמת לי לתהות מדוע זה כך. מדובר על הבגדים. להמשיך לקרוא

פער דורות

הומורמשפחת קדמוני עם אינטרנט
רשומה רגילה

לפני 20 שנה

– מזל טוב! הבאתי מתנה לילד שלכם ליום ההולדת.

– מה זה?

– זה משחק מחשב לילדים קטנים! הוא יעזור לו ללמוד להשתמש במחשב וגם יכניס אותו לעולם משחקי המחשב!

– המממ. אני לא בטוח שאני מעוניין שהילד שלי יתחיל להתקע כל הזמן מול הפנטיום שלו, עדיף שיצא החוצה וישחק עם חברים. אני מעדיף לדחות את החשיפה למשחקי מחשב לשלב מאוחר ככל האפשר. יש פתק החלפה?

להמשיך לקרוא

אבל הרצל אמר!

הומוררכילות
רשומה רגילה

“אבא, נכון שמליון ותשע בא אחרי מליון ושתים עשרה?״

אני מסתכל אל רותם בחיוך צידי ונד בראשי. ״לא, קודם מליון ותשע, אחרי זה מליון ועשר, מליון ואחת עשרה, ואז מליון ושתים עשרה״.

הקטן מזעיף את פניו. ״לא נכון! מליון ותשע בא אחרי מליון ושתים עשרה, זיו אמר לי!״

 

איך זה קורה שפתאום אני מוצא את עצמי, גבר בן 38 עם תואר ראשון במדעי המחשב, עניין רב במדע פופולארי בתחומי פיזיקה, כימיה וביולוגיה, שנים של נסיון חיים – מפסיד בויכוח ״מי יודע יותר״ מול ילד בן 5 שלומד עם רותם בגן? אני מנסה להבין את הצרה החדשה שנחתה עלינו, ולא מצליח למצוא את ההגיון.

לעזאזל, עשיתי אלגברה 2 באוניברסיטה, ילד, אני יודע דבר אחד או שניים על מספרים!

להמשיך לקרוא

קייטנת החמאס בבילעין

הומוראנשי הפח בחיריה
רשומה רגילה

זה היה בוקר חופשת פסח אביבי ועליז, יום ככל הימים. גלגל״צ התריע כהרגלו על עומסים במקומות בילוי לקטנטנים, אנשים סביבי דיברו ביניהם על תוכנית הריאליטי ששודרה בערב הקודם, אבל אני הייתי בדרכי למקום מנותק מכל הישראליות והשיגרה הזו: לקייטנת חמאס בבילעין.

את פניי בקייטנה קיבל המועלם, אדם קרח בעל ארשת זעופה בשם אבו רות׳ם, שחייך אלי חיוך חסר שימחה ופקד עלי מיד לעלות על האוטובוס עם שאר הצוערים. התיישבתי ליד אחד מהם וניסיתי לפתוח בשיחה. לאחר מספר דקות גיליתי שזה אבוד – המשמעת הפנימית שלו היתה חזקה מדי, והצוער שמר על ארשת פנים רציניות ומיקוד מוחלט. מאוחר יותר נודע לי שזהו רות׳ם, בנו של אבו רות׳ם.

להמשיך לקרוא