ברית מילה – לחתוך או לא לחתוך?

מידעברית מילה
רשומה רגילה

ביום שישי מלנו את עומר. את הברית ערך גיסי, ד״ר סקוט וויינר, שהוא גם רופא נאונטולוג וגם מוהל, ולהבדיל מהברית של רותם מצאתי את עצמי מסתכל פה ושם על התהליך. המילה אינה פשוטה, והיא אינה רק חיתוך קטן ומשהו – זהו תהליך כירורגי וקשה לי המחשבה לסמוך על רב חסר הכשרה רפואית שיעשה זאת. אכן, לרב מוהל יש נסיון ארוך שנים – אבל נסיון אינו זהה להבנה, ולצערי מגלים זאת במקרי החירום. עצם העובדה שישנם רבנים שמוצצים את הדם מהפצע מצביעה על בורות גבוהה בתחום הבסיסי ביותר – זיהומים וחיידקים. לא הייתי רוצה להפקיר את הבולבול של הילד שלי בידיים שכאלה.

בננה נימולה - ברית מילהלפני הברית מצאתי את עצמי מעורב במספר ויכוחים על שאלת ״למול, בעד ונגד״, והמשותף לכולם היה מטען רגשי גדול מאד שהוטל לדיון ויצר שרשרות פיגועים מילוליים. להבדיל מדיונים על תלבושת אחידה או המצב בעזה, רוב המשתתפים בויכוחים היו מושקעים בעניין לחלוטין – הם הימרו על איבר המין של הבן שלהם על-ידי כך שהחליטו. בין אם להחליט למול ובין אם לא למול (שגם זו החלטה, אבל אכנס לזה בהמשך) – החלטה בוצעה וכל משתתף בויכוח חש שעליו להצדיק אותה, אחרת המשמעות תהיה איומה: הוא היה הורה לא טוב, ולקח החלטה שגוייה על איבר המין של בנו. די מזעזע כשחושבים על זה ככה.

אז מי צודק בויכוח? כולם! הידד לנו. אנסה להסביר את עצמי בהמשך. בינתיים אני ממליץ לכל מי שמעוניין לאושש את דיעותיו פשוט לפנות לאתרים שמספרים לו כמה הוא צודק, בין אם בעד ברית מילה ובין אם נגד ברית מילה. יכול להיות שאין לכם דיעה, וזה יותר מבסדר.

נגד ברית מילה

קל מאד להתנגד כיום לברית מילה אם אתה מעמד ביניים משכיל ואתאיסט. יש קבוצות תמיכה, אתרי אינטרנט המיועדים לתחום והרבה נשמות טובות שמוכנים לספר לך על חייהם ללא הברית. אתה מקבל גם באזוורד משלך – ״אדם שלם״. זה מה שגרמת לילד שלך להיות – אדם שלם, מושג שמשדר טוהרה ונמצא ברמה אחת עם ״בנייה ירוקה״, ״מזון אורגאני״, ״חיים מודעים״ וכן הלאה.

בין המתנגדים העיקריים לברית המילה ניתן למצוא את:

״בן שלם״ – ארגון השם על דגלו שינוי החוקים הקיימים כדי לעצור את נוהג ברית המילה מתוך שיקולי פגיעה בזכויות האדם, והפצת מידע על נזקי ברית המילה.

״גונן״ – מעוניינים לגונן על הילדים מנזקי ברית המילה דרך הפצת מידע על כאב ונזקי ברית המילה.

ועוד אתרים רבים ומגוונים כמו קה״ל, חופש, ובעצם כל עיסוק בברית מילה באתרים של ניו-אייג׳, טבעונות ובריאות. אתם יכולים לקרוא סיכום של הזוועות שעוברות על התינוק שעובר את התהליך הברברי הזה. (ונא להתעלם מהתשובות למאמר הזה!)

בעד ברית מילה

אם לעומת זאת אתה מתדיין עם אדם שאינו אתאיסט מושלם (או אגנוסטיקן) יעזרו לך להבין שברית מילה היא חיובית, בריאותית וטובה לעולם היהודי. הגישה היא אם יש דילמה – אין דילמה, פשוט ממשיכים עם המסורת והתוצאה תהיה רק לטובה. עליי. הבאזוורדס בתחום הזה עתיקות כמו המילה עצמה – ״מסורת״, ״עטרה ליושנה״, ״שורשיות״, ונפוץ השימוש במשפטי העצמה הכוללים התייחסות ל״קהילה״ ו״ביחד״.

בין המטיפים העיקריים לברית במילה ניתן למצוא כל אתר דתי (ברית 101, שורש, פורטל ברית מילה וכו׳). אין עמותות למען ברית מילה כי, ובכן, היא עדיין בקונצנזוס בישראל.

 ואללה, לא יודע….

אני אוהב את הגישה – התחלה טובה לדיון.

כדי לענות על כך אבסס ראשית את ההנחה הבאה:

הורה רשאי להחליט עבור ילדו כל עוד הוא לא מכאיב ברמות קשות במיוחד, מייצר טראומות או פוגע בבריאותו.

אם קפצתם ״הי, רגע, מה עם לא ״סתם״ להכאיב לילד? ומה עם לא לכפות עליו דברים הנוגדים את רצונו? אה-הא! עלינו עליך!״, אתם מוזמנים לסיים את הקריאה כאן. אולם לשם הכנות שלכם אנא זכרו את המחשבות הללו כאשר אתם מכאיבים לו (זריקת חיסון, תופסים אותו בכח רגע לפני שמכניס אצבע לשטקר, משחררים בכח את המזלג מהיד שלו בגלל שהוא מתעקש לנעוץ אותו בעיניים של אחיו, דוחפים לו מדחום לפי הטבעת, וכן הלאה) או כאשר אתם כופים עליו את רצונכם (כל הילדות עד גיל ההתבגרות, תכלס, גיב מי א ברייק). אתייחס לזה יותר בהמשך.

כדי לנתח את המציאות אשתמש במקורות מידע אובייקטיבים ככל האפשר: אתרי ספקנים, ה-CDC, ארגון ה-WHO, התאחדות רופאי הילדים בארה״ב (AAP) ומחקרים שונים. ה-AAP אף הקימו כח משימה בנושא, ופרסמו מסמך שבו הם מבקשים כבוד הדדי בדיון בעד ונגד ברית מילה. עד כדי כך טעון הנושא.

מדי פעם אזרוק גם אנקדוטה אישית לפה ולשם – כי זה הבלוג שלי אז מותר לי.

כאב קשה וייצור טראומה

אתה עושה מה?אחת הטענות של מתנגדי ברית מילה היא שהתהליך מכאיב באופן יוצא דופן, ושמדובר בטראומה שמשפיעה לאורך שנים.

מחקרים מראים ש-93.5% מהתינוקות שמבצעים להם ברית בשבוע הראשון לחייהם לא חשים כלל כאב לפי סולם כאב ילודים (NIPS). דחיית התהליך בחודש ויותר, דרך אגב, מורידה את כמות אלו שלא חשים כאב ל-0%… חשוב לקחת בחשבון כששמים את האפשרות שהילד יעבור ברית בשלב מאוחר יותר ״אם יחשוק בכך״ שמדובר בתהליך כואב יותר. כמובן שמדובר רק על תהליכים בהם מתבצע אילחוש זה או אחר – בלי אילחוש ההליך מאד מאד לא מומלץ ואף יכול לגרום להתנהגויות המזכירות פוסט-טראומה (PTSD). מתייחסים לנושא האילחוש גם בדו״ח כח המשימה של ה-AAP (ניתן לקרוא עליו בצורה ברורה יותר בניתוח הזה של המסמך).

ברית מילה רפואיתכשערכנו את הברית לעומר הוא עבר אילחוש מקומי. למרות האלחוש הוא חש בכאב ובכה זמן מה לאחר הברית. ועדיין, בגילו (שבועיים פלוס) רמת הבכי שלו לא היתה יוצאת דופן. בכל לילה הוא מתעוות ובוכה עם סימני מצוקה של כאבי בטן וגזים עזים – והבכי לרוב עז ומתמשך יותר. לאחר הברית הבכי נרגע מהר יחסית, ולא חזר. אני לא יכול לומר שהוא לא חווה כאב עז, אבל אני כן יכול לומר שהיחס שלו לאותו כאב לא היה שונה מחוויות אחרות שעוברות עליו בתקופה לא קלה זו של ראשית החיים.

אוקיי, אז אולי אין כאב יוצא דופן שניכר בהתנהגות – אבל אולי נוצרת טראומה למשך שנים? זו שאלה בעייתית יותר מכיוון שפשוט אין שום מידע המצביע על קיום טראומה שכזו או על העדרה. זו ממלכת הספקולציות, ואמנע מלהכנס אליה, רק אוסיף בנימה אישית שכנראה העם היהודי חי זמן רב מלווה באותה טראומה היפותטית – אז אם היא קיימת השפעתה זניחה.

טראומה רגשית

תומכי ברית מילה טוענים היא שעצם היות הילד שונה משאר חבריו לכתה היא היא הטראומה עבורו – חווייה רגשית שתשפיע על עיצוב דמותו העתידית.

זו טענה שבעייתי לה להתבסס על כל דבר אחר חוץ מרגש ותחושת בטן. ראשית, כל ילד הוא שונה ומגיב אחרת. שנית, ישנם כל כך הרבה אירועים מאתגרים רגשית ולא קלים לילדים בחברה שקשה לתלות התנהגות טראומטית מסויימת באי ביצוע ברית המילה בלבד.

לדעתי האישית (אזהרה! נכנסים לפסקה של דיעה אישית בלבד!!!) הרבה משאלת ההשפעה הפסיכולוגית תלויה בהתייחסות ההורים לבחירה שלהם. שמעתי על ילדים לא-נימולים שגדלו בטוחים מאד בעצמם וללא שום בעייה עם מראה איבר המין שלהם כי הוריהם התייחסו בשוויון נפש לעניין, ומצד שני שמעתי על אמא שלא מלה את בנה והיא מרגישה כל-כך רע עם זה שהיא מכסה את גופו החשוף בכל הזדמנות, שלא יראו כלום – מתכון לאסון פסיכולוגי לעולל.

בכל מקרה, הטיעון הזה עומד רק על כך שרוב החברה כיום מלה. אם הרוב יחליטו לא למול – המצב יתהפך.

בריאות

לשאלת הבריאות יש שני גורמים להתייחסות: עד כמה הברית מסוכנת בריאותית? האם יש יתרונות וחסרונות בריאותיים לברית? השילוב שלהם ייתן את התמונה הבריאותית המלאה.

המחקר הגדול ביותר בנושא מקיף יותר מ-300,000 ילודים שערכו להם ברית בבית חולים. סוג מסויים של סיבוך צפוי לקרות ל-1 מכל 476 בריתות, כאשר רובם הם דימומים וזיהומים שקל להתגבר עליהם. אחוז הסיכונים עולה בצורה ניכרת כאשר הברית היא לבוגרים ולא ולילודים – בעיה כאשר משאירים את ההחלטה בידי הילד לשלב מאוחר יותר. סקירה רוחבית של 52 מחקרים על סיבוכים של בריתות בגילאים שונים מחזקת את המסקנה הזו. [עדכון: טריליאן שמה לב שלא מדובר בעלייה ניכרת, בייחוד לא אם שומרים על סטריליות בניתוח].

ברית מילה מונעת מחלות שונות, בעיקר דלקת בדרכי השתן וסרטן העורלה. מצד שני, עולות טענות מוצדקות מהצד השני שאותן מחלות פחות בעייתיות במערב ולכן לא רלבנטיות לדיון. תום שדה מתייחס לכך בפוסט מצויין שלו על הנושא. אולם, גם אם היתרונות קלים – הם קיימים ואסור להתעלם מהם, בייחוד כשמתנגדי הברית מנופפים בכל מקרה של סיבוך בברית עצמה.

מבלבל? מאד. נקודת שיווי המשקל בין יתרונות ברית המילה לחסרונותיה (בעיקר הסיכונים) מאד חמקמקה, וכף המאזניים נעה ללא הרף – תלוי בטוען וכיצד הטענות מנוסחות. בכל מקרה אם מאמינים לאיגוד רופאי הילדים בארה״ב (ה-AAP) שהוא לא נשלט ע״י היהודים או האילומינטי, המסקנות שהוא הגיע אליהן הן שהיתרונות עולים על החסרונות. בכלל אני ממליץ לקרוא את ההנחיות שלהם להבנת הדרך המומלצת ביותר לביצוע הברית.

אבל מה עם חיי המין?

טוב תודה, ואיך שלכם?

אה, השאלה החשובה מכל – האם הילד שלי יחווה אורגזמות כמו שצריך (מחשבה מזעזעת כשמדברים על ילודים…)?

אין סיבה שלא. אחת הטענות הנפוצות של מתנגדי ברית מילה היא שהעורלה מכילה הרבה עצבים וכן הרגישות ביחסי מין תיפגע. הראשון נכון – אבל הוא לא גורר את השני בהכרח, ואכן מחקרים לא ממש מראים בסיס לטענה הזו, כפי שניתן לראות בסקירה רוחבית זו ונוספת. מהמחקרים נובע שרוב הנימולים דווקא דיווחו על שיפור ביחסי המין, ואחת ההשערות היא שדווקא הורדת העורלה גם מורידה את הסיכוי לשפיכה מוקדמת, ובכך משפרת את יחסי המין. וואלה.

מוסר

בסופו של יום הויכוחים על בעד ונגד ברית מילה מתגלגלים לעולם המוסר. הטענה הנפוצה ביותר מבחינה מוסרית, ביטוי של הומניזם בסיסי:

״להורה אין את הזכות להחליט מה ייעשה בגוף של הילד שלו.״

באמת, מי שמך לקחת החלטות בשביל מישהו אחר? אבל במציאות ההורים קובעים המון. ממקום המגורים של הילד שלך, הגן אליו הוא הולך, החוקים הקיימים (או לא קיימים) בבית, דרך נושאים גדולים אף יותר – כמו שליחת הילד לפנימיה , החלטה אם יגור אצל האמא או האבא במקרה של גירושין – כל החיים עד שהילד גדל מספיק לברוח מהבית כל עוד נפשו בו הם שרשרת של החלטה אחרי החלטה עבורו. כשאנחנו מחליטים אנחנו רוצים להאמין שרק טובת הילד מול עינינו, אבל לא תמיד טובתו תואמת את מה שהוא רוצה (״אמא, אני רוצה עוד שוקולדדדד!!!!!״, ״אבא, טלויזיה, עכשיוווו!!!!!״). ועלינו לכפות את רצוננו עליו.

ברית מילהרבים מתמקדים בחלק של ״על גופו״. החלטות על גופו אסור לקחת, לא החלטות אחרות. זו בחירה מוסרית מסויימת שאני לא מסכים איתה כל-כך. המרכיב הפסיכולוגי בחיי בן אדם הרבה יותר משמעותי (בעיניי) מהמרכיב הפיזי. אדם אחד יכול להיות נמוך ומכוער פיזית אך מאושר, ואדם שני יכול להיות מושלם פיזית אך שבור פנימית. בסופו של יום רובנו רוצים להיות בנעלי המאושר יותר, לאו דווקא העשיר יותר. הגישה הזו מקבלת ביטוי בתרבות במקומות רבים – כמו למשל באונס, בו הטראומה הנפשית משמעותית יותר מהשאלה של הפגיעה הפיזית (חדירה/מכות). אז אם אני לא נותן לילד שלי לשחק אף פעם בטענה שזה לא רציני, אגרום לו נזק גדול יותר בטווח הגדול מאשר אפילו אם אוציא לו כליה אחת.

אם נחזור לברית, ההחלטה אם לערוך או לא לערוך ברית מילה היא החלטה עבור הילד. שימו לב, אמרתי ההחלטה אם לערוך או לא לערוך. הבחירה לא לערוך ברית מילה בדרך כלל מלווה בהצהרה ״אם הוא ירצה לעשות את זה כשיגדל – זו כבר בחירה שלו״. יש אפשרות שהילד ירצה לערוך ברית מילה כשיגדל, ואז הוא ייאלץ לעשות זאת בתנאים כואבים יותר ובאחוזים יותר גבוהים של סיכון – כי ההורים שלו ביצעו בחירה מסויימת עבורו כשנולד. חשוב לי שכל הצדדים בדיון הסוער יבינו – כולנו מחליטים עבור הילדים שלנו, בין אם בבחירה במעשה או בין אם בבחירה באי-מעשה.

ויש עוד…

כמשתתף בויכוחים רבים מדי, חוויתי כבר טיעונים חוזרים ונשנים מצד מתנגדי ברית המילה. כאן הידע שלי לוקה בחסר מכיוון שלא חוויתי התקפות מצד תומכי ברית מילה, ולכן אני לא מכיר את הטיעונים שלהם. אשמח להכירם בתגובות לפוסט זה.

״אם זה היה המנהג, היית חותך לילד שלך את האף? אז למה את הבולבול?״

ראשית, חשוב לשים לב שהטענה היא איש-קש –  החיתוך בברית הוא של העורלה, לא של האיבר כולו. המטרה בשימוש במילה ״בולבול״ היא להגחיך את ההליך יותר.

כשל שני הוא כשל מסוג הקבלה שגויה. כאשר דנים בברית מילה יש משמעות לפרמטרים שונים כמו שציינתי קודם, ובינהם האפקט הבריאותי והפסיכולוגי. כפי שהראיתי, רוב הספרות הרפואית מראה לברית ישנם יתרונות בריאותיים (גם אם זניחים בעיני רובנו) ואין עדות לנזק פסיכולוגי. אובדן אף, לעומת זאת, ישפיע על הדימוי העצמי של הילד (מדובר באיבר בולט במרכז הפנים), ובריאותית חושף פתח לגוף שאינו מוגן מחידקים, מקל על זיהום של הסינוסים, מאפשרת לנזלת לזרום חופשי ללא יכולת לעצור, ועוד בעיות.

וורסיה אחרת של הטענה היא ״אם זה היה המנהג היית חותך לילד שלך את הזרת הקטנה של הרגל?״. ולכך אני עונה – אם אין שום השפעה בריאותית (כמו למשל על יציבה ותנועה) ואין כאב יוצא דופן (ניתן לביצוע עם אילחוש וחולף מהר) – למה לא.

״כמעט כולם עושים ברית מילה – זה לא יכול להיות רע״

זה כן. טענה של ״אם כולם עושים אז זה טוב״ היא כשל אד פופולום, שכולל תחת מטרייתו שימוש באינטרנט אקספלורר. כן, זה רע.

״מבוצע ניתוח כירורגי ללא שום הצדקה רפואית״

נכון. ההצדקה היא לא רפואית, היא חברתית/מסורתית/דתית (בחר את המתאים לך). הטיעון מכיל את כשל הכיוון ההפוך. אם יש צורך רפואי אנחנו מבצעים ניתוחים כירורגים – זה לא אומר שאם מבצעים ניתוחים כירורגים אז רק עבור צרכים רפואיים. ענף הניתוחים הפלסטיים בונה על זה שלא.

״ברית מילה חשובה כי היא קיימת אלפי שנה״

כשל אד אנטיקוויטום קלאסי. זה שמשהו שירת את הדורות הקודמים בתקופה של פחות ידע לא אומר שהוא עדיין משרת אותנו כיום.

״אתה אתאיסט, אז אין לך סיבה לערוך ברית מילה״.

עוד איש קש. ההנחה עליה מבוסס הטיעון היא שהסיבות לערוך ברית מילה הן דתיות בלבד – והן לא.

״ברית מילה היא התעללות בילדים״.

לא היא לא, כמו שהראינו קודם, ושימרו את האד-אודיום לפוליטיקה, תודה.

״אז למה שלא נאפשר גם מילת נשים אם כבר?״

למי שלא מזהה, זהו טיעון של מתנגדי מילה שמטרתו להראות כמה היא שגויה, מתוך היכרות עם מילת הנשים שהיא אכן מילה בעייתית. זה לא טיעון שנועד לאפשר מילת נשים.

אז נתחיל מכך שאין כזה דבר מילת נשים – יש ״הטלת מום באיברי מין נשיים״ (FGM). ההליך לא דומה כלל לברית מילה, ואם ננסה כן להקביל לגוף הגברי – הדבר דומה להסרת חלק משמעותי מהפין עצמו. ההליך מסוכן מאד (עד כדי סכנת חיים – בתימן מחקר הראה 2.3% תמותה), פוגע בהנאה המינית בצורה ברורה, מכיל השפעות בריאותיות שליליות רבות – ולכן ההקבלה שגויה.

סיכום

זה לא כל-כך מפתיע לגלות שאין טיעונים חדים בעד או נגד ברית מילה. לא מפתיע, מכיוון שלו היו כאלה הדיונים לא היו מגיעים לעוצמות רגשיות כל-כך גבוהות. הידע עצמו היה מספק את רוב המתדיינים.

בסופו של דבר מדובר בהחלטה שנלקחת על-ידי ההורים המשקפת את כלל האמונות, דיעות והשקפות עולם שלהם. היא אינה התעללות בחסר ישע, ולכן אין זכות לאף אדם להתערב בהחלטה הזו.

כשאנחנו ביצענו את ההחלטה עבור רותם לפני 4 שנים הכרנו את רוב המידע שתיארתי בפוסט זה. מסמך העמדות בנושא של ה-AAP נשא משקל כבד, וגיסי (הרופא) הוא זה שסיפר לי עליה. הוא עזר לנו גם להבין עד כמה הבחירה היא שלנו, ושלנו בלבד, ועל כך אני מודה לו. בחרנו למול משתי סיבות: ראשית – מסורת, שאולי לא משמעותית כל-כך עבורי ועבור אשתי אבל משמעותית עבור הורינו, וחשוב לנו לשמר את תחושת הקשר בין הדורות. והחשובה יותר – מסיבה חברתית, שרותם ואנחנו לא נחוש את עצמנו יוצאי דופן. מה שהרתיע אותי הוא דווקא קיום קבוצות התמיכה ל״הורים לילדים שלמים״. באופן אישי אני מוותר על כיוון שיביא אותי להזדקק לעזרת קבוצת תמיכה, כשאני יכול לבחור בדרך שמקובלת יותר ולכן ללא צורך בתמיכה נפשית או רגשית נוספת. ולגבי רותם – כמו שציינתי קודם שאלת ההתמודדות עם ההחלטה היא מאד אישית ותלויה בהורים ובילד. רותם הוא ילד בעל רגישות גבוהה מאד וצורך להתקבל חברתית ולהיות חלק מהקבוצה – די בדומה לאבא שלו, אז זה לא מפתיע במיוחד. עבורו ההחלטה היתה נכונה.

עם עומר כבר לא היתה שאלה. ברגע שהחלטנו עבור ילד אחד אני מניח שאין צורך להסביר מדוע הילד השני יקבל את אותו ״טיפול״.

תינוקות שמחים - ברית מילה

תינוקות שמחים – כי זה כל מה שאנחנו בעצם רוצים.

borders

24 שעות לאחר הברית וכבר כמעט אין כאב או תחושה מוזרה לעומר באיזור המפשעה. הוא מקבל די באדישות את מעמדו החדש כיהודי בן העם הנבחר, ואני חושד בו שתאיזם לא ממש מעניין אותו. בינתיים הוא מתמקד בעיסוקיו העיקריים – לאכול, לחרבן ולישון – אבל יום אחד זה יכה בו. אולי בצורת סוכריית טופי שתעוף עליו רגע אחרי שיסיים לקרוא את דרשת הבר מצווה שלו, ואולי כאברך חביב בתחנה מרכזית שישאל אותו ״תפילין הנחת?״, והוא יבין שהמילה שעבר לא משנה את העובדה שהוא עדיין זכאי לבחור אם ואיך להיות יהודי. אני מהמר על אתאיזם באופק, אם תשאלו אותי.

 

 

עדכון:

הפוסט עורר זעם רב שלא ממש צפיתי אותו. אני יכול להבין אי-הסכמה וויכוח על מחקרים, אבל שנאה ממש – לא. הבנתי עד כמה כעס קיים כלפי נושא ברית המילה כשדיברתי עם סקוט, המוהל. שאלתי אותו אם זה בסדר מצידו שאשים את פרטיו בפוסט הזה כדי שיוכלו לפנות אליו לצרכי ברית מילה. להפתעתי הוא ביקש שלא – והסביר.
בארצות הברית, הוא אמר לי, די רודפים מוהלים. ישנם אנשים שמפתחים שנאה כלפי אלו שאחראים על ברית המילה, ואם מוהל מפרסם את הטלפון שלו הוא ובני המשפחה שלו כנראה יקבלו שיחות מאיימות. די בדומה למה שקורה בארה״ב עם השנאה כלפי מרפאות הפלה ורופאים שמבצעים אותה.
הוא מניח שבפה בארץ זה פחות עוצמתי – אבל עדיין קיים, ולכן הוא נזהר.
אז אם יש מישהו באיזור הצפון שמעוניין במוהל מצויין – פנו אלי ואני כבר אעביר את הפרטים שלו.

 

עדכון 2:

עקב תגובות מלוכלכות במיוחד נאלצתי לחסום את הפוסט לתגובות. כתבתי אותו במטרה להנגיש מידע ורציתי לקבל הערות. עם זאת אני לא מעוניין להיות שק חבטות של אף אחד. עם זאת קיבלתי מספר הערות שלימדו אותי דבר או שניים – ואוסיף עדכונים כשאמצא לכך זמן. איתכם הסליחה.