דיינו (פוסט אורח)

פוסט אורחקרן השפע
רשומה רגילה

לפעמים אני קורא משהו שמבטא את מחשבותי או תחושותי יותר טוב ממה שאני מצליח.

אני מנסה כאן משהו חדש בעקבות פוסט שקראתי בקבוצת ״אמהות שפויות ורציונליות״. זה פוסט שקראתי ואמרתי לעצמי ״כן!!!״, אז רציתי להעביר אליכם את ה״כן״ הזה. אולי אצלכם זה יהפוך ל״לא!!!!״, וזה בסדר גמור – מותר גם לא להסכים.

אז קבלו פוסט אורח מאת רות לוריא סגל, בעלת הבלוג הבלוג של רות.

אם כבר אמהות שפויות ורציונליות, זה מאוד מאוד קשה לשמור על הרציונליות והשפיות עם כל הגורמים המיסיונרים שמנסים להעביר לנו איזו אמת אחת ויחידה לגבי גידול ילדים.
אז תנו לי רגע להפריך כמה דברים כי ככה בא לי –
(נכתב במין נקבה מטעמי נוחות, אבל פונה לכל המינים)

* אם את לא מניקה בכלל, אם החלטת להניק עד גיל שנתיים – דיינו
* אם את נותנת תמ"ל או אם בחרת לא לתת תמ"ל בכלל – דיינו.
* אם שלחת אותה לגן בגיל 3 חודשים או החלטת לגדל אותה בבית עד כיתה א' – דיינו
* אם את נותנת לילדה שלך לראות טלוויזיה מדי פעם או לא מסכימה שתתקרב למסך – דיינו
* אם את לא מוכנה שתאכל מתוק בכלל או נותנת לה דניאלה כי היא אוהבת – דיינו
* אם את מלבישה אותה רק בוורוד או מסרבת להשתתף במשחק המגדרי – דיינו.

אז די די דיינו.

או בקיצור –
הכל בסדר. זה לא יפגע באינטילגנציה שלה, את לא פוגעת בבריאות שלה, זה לא מה שיהפוך אותה לשמנה או רזה, לסטרייטית או לסבית, ההחלטות האלו לא יפגעו בהצלחה שלה בחיים. יש לנו הרבה דברים אחרים לדאוג להם. יש לנו דרך ארוכה בחינוך הילדים שלנו. אז להלחיץ אותנו שתמ"ל מזיק לילד?! נו באמת.

כן, חינוך וגידול ילדים זו משימה א-ד-י-ר-ה. מותר לנשום עמוק לפעמים, להרגע, ולהרגיש שאנחנו ממש, אבל ממש בסדר.