פתיחה בטארוט – העולם

הורות
רשומה רגילה

בתקופה המזעזעת שהייתי בשירות המדינה – קרי ״הצבא״ – מצאתי את עצמי משתעמם פעמים רבות. תרמתי רבות לחוזקה הצבאי של מדינת ישראל בכך שביקרתי מספר פעמים ביום בשק״ם, מחזיר את המשכורת הצבאית לכיסיו של הצבא. זו היתה משימה כפויית טובה, אבל מישהו היה צריך לבצע זאת.

אחת השיטות בה העברתי את זמני היתה למידת קריאה בטארוט דרך האינטרנט, קונספט חדש למדי בימים אלו של אמצע שנות ה-90 (האינטרנט, לא הטארוט). מצאתי ב-AltaVista אתר שמכיל הסבר על כל קלפי הטארוט והורדתי ממנו את כל התמונות, הדפסתי, גזרתי, והפכתי אותם לחפיסה שלי עליה למדתי. זו היתה חפיסה בגודל קופסת גפרורים, מספקת לגמרי. להמשיך לקרוא

הכוורת – סיפור קצר

סיפור קצרדבורה מתה
רשומה רגילה

 

המלכה הביטה בדאגה מבעד לחלה, עוקבת אחרי נתינותיה המתרחקות. היא נעה באי נוחות הלוך ושוב, מחככת את כנפיה בעצבנות ומשמיעה זמזום מתוח. הדבורה שעמדה לידה הביטה בה בדאגה, מקווה שמלכתה תירגע.

״שמש?״, לחשה הדבורה למלכה בעדינות, ״שמש, את בסדר?״

המלכה עצרה את תנועתה ועיניה התמקדו בדבורה שלצידה. היא נראתה מופתעת ומבולבלת, כמו התעוררה מחלום רחוק. להמשיך לקרוא

פוליטיקה לתינוקות

הומורג׳ורג׳ בוש מחזיק תינוק
רשומה רגילה

״א-בא! א-בא״, נשמעה הסימפוניה המתוקה מהמושב האחורי ברכב.

נסענו כל המשפחה בדרך אל ההורים שלי לארוחת שישי. שלושת הילדים חגורים מאחור, התאומים משני צדדיו של רותם. נטע צפתה מהורהרת בעולם שחולף בחוץ, ועומר כהרגלו קשקש, מנהל שיחות שלמות עם עצמו ועם העולם בכלל המכילות אינטונציות שונות של ״אבא״.

״א-בא!״ הוא קרא שוב, ואז, לאחר שתיקה של כמה שניות, הופיעה הברה חדשה על שפתיו. ״בי-בי!״ הוא קרא, מתרגש מהיכולת שגילה.

״הלו״, קראתי לעברו, ״זה נחמד שאתה מוצא מילים חדשות, אבל למה ביבי? מה עם ׳אי-מא׳?״

״בי-בי! בי-בי!״ קרא הליכודניק הטרי בהתרגשות מהמושב האחורי. להמשיך לקרוא

אמא של אילן היא מלאך

הורותאשה מלאך
רשומה רגילה

״אבא״, אמר לי רותם בזמן שנסענו לכיוון הגן שלו, ״אתה יודע מה קרה לאילן?״

״לא״, שיקרתי, יודע מה מתקרב, ״מה קרה?״

״אמא שלו מתה״, אמר הקטן בפשטות. המשפט נשאר מרחף בתוך הדממה שנפלה ביננו, רק רעש המנוע מצביע על הזמן החולף.

״איך אתה מרגיש עם זה?״ שאלתי, מרגיש קצת כמו דביל, אבל ללא מושג אמיתי מה לומר.

״עצוב״, ענה רותם, ״יש הרבה שעצובים בגן, זה לא רק אני״, הוא מיהר להוסיף בהתגוננות, שלא נחשוד בו שהוא לא בסדר חס וחלילה.

״אני גם שמעתי על אמא שלו״, אמרתי לו, ״וגם לי זה עשה עצוב״. להמשיך לקרוא

6 מיתוסים על תזונת תינוקות

מידערותם התינוק אוכל
רשומה רגילה

עומר ונטע עוד לא צימחו את כל השיניים, וליתר דיוק הם מתהדרים רק בכמה שיניים סמליות, אבל זה לא מונע מהם לחגוג עם טעמים חדשים, מרקמי מזון לא מוכרים, ולהנות מכל ביס. זו תקופה של חקירה וגילויים, והלואיס וקלארק הקטנים של עולם הקולינריה מנשנשים כל דבר שאנחנו מאפשרים להם לדחוף לפה. גם דברים שאנחנו לא מרשים נדחפים לפיות הקטנים במידה ואנחנו מפנים את הראש הצידה ולו לרגע.

מה מותר לאכול ומה אסור, מה מומלץ ומה פחות, כל אלו מתוארים יפה מאד בהמלצות משרד הבריאות שאני ממליץ לקרוא בעיון. משרד הבריאות בוחר את המלצותיו בקפידה בהתבסס על ידע מחקרי שנאסף לאורך שנים, וזו נקודת פתיחה טובה לכל שלב התפתחותי של התינוקות. ועדיין חיים ביננו מיתוסים שונים בנושא מזון תינוקות שחלקם נכון יותר וחלקם פחות. אבחן כמה מהם בראי המדע העדכני כיום. להמשיך לקרוא

פטריארכיה בוורוד

הומורוורוד
רשומה רגילה

משהו מקולקל בנטע.

זה התחיל כשראיתי אותה גוחנת אל הרצפה ואוחזת במכונית צעצוע בידיים. היא הניעה אותה הלוך ושוב, ונראה שהיא נהנית מהצלילים שהמכונית משמיעה. מדי פעם היא השמיעה צלילי ״בררר״, חיקויים של כלי רכב ממונע כלשהו. היה נראה שהיא נהנית מאד מהמשחק, למרות שלא מדובר בערכת כלי המטבח הקטנים שקנינו במיוחד בשבילה. להמשיך לקרוא

השפה הפרטית (והסודית) של התאומים

הורותהתאומים ביחד
רשומה רגילה

באחד הלילות התעוררה נטע ולא הצליחה לשוב לישון בגלל צינון עיקש. נזלת טפטפה ללא הרף מאפה מונעת ממנה לנשום סדיר, וזה עצבן אותה. העירנות שנכפתה עליה הובילה אותה להחלטה שאין טעם לחזור לישון – היא תקום ותטייל בבית ב-23:00 בלילה, כי אם אי אפשר לישון אז כנראה שזה לא באמת חשוב כל-כך. הלא כן? ניסיתי להרדים אותה בשיטות שונות (רק אלו המאושרות על ידי אמנת ז׳נבה) אבל העירנות רק התגברה. עליתי איתה למעלה לחדר של עומר ושלה וניסיתי שם לנדנד אותה על הידיים ולהחזיר לה את הרוגע והשקט שיכולים להוביל לשינה. להמשיך לקרוא

האשה שהצילה את ילדי העולם

הורותילדים הודיים בפסטיבל הצבע בהודו
רשומה רגילה

השפה הבינלאומית היחידה בעולם היא בכיו של ילד.
(אגלנטיין ג׳ב)

 

היום חל יום זכויות הילד הבינלאומי. למה הוא קיים, ומי צריך אותו באמת? מסתבר שהוא משמעותי יותר מכפי שנדמה לנו כיום בחברה המערבית, ודרך ארוכה הובילה להכרה בזכויות שנראות כל-כך בסיסיות.

 

כח העבודה האולטימטיבי

מאז ומתמיד בהיסטוריה האנושית ילדים היוו כח עבודה זול. מגיל קטן הם היו יוצאים לעזור להורים בעבודתם – בין אם בשדה, בתחנת הקמח, במתפרה, במכרה – הרעיון היה שזהו ייעודם של הילדים, להוות חלק מהנדבך הכלכלי של המשפחה. כיום המחשבה על כך מוזרה לנו, אבל לא בגלל שהרעיון שהילדים אמורים לעבוד הוא יוצא דופן בהסטוריה, אלא יותר בגלל שהגישה שלנו כיום לילדים היא החדשה והשונה.1 להמשיך לקרוא

  1. ממליץ בחום על הפודקאסט המצויין בנושא, המתאר את השינוי שעברה החברה בגישתנו לילדים.

תורידו את הטלפיים שלכם מהילדים שלי

הורותכתר המלוכה
רשומה רגילה

אם תתירו לזה לקרות
ילדיכם יהיו הבאים בתור.
(Manic Street Preachers)

 

תכשיטי הכתר היקרים ביותר בעולם שייכים, כמובן, לבית המלוכה הבריטי. כל תכשיטי הכתר מוערכים (ומדובר בהערכה גסה בלבד) ביותר מ-3 מיליארד ליש״ט, כאשר רק אחד היהלומים מוערך בסביבות 400 מליון ליש״ט. ועדיין אחד הדברים המדהימים בהם הוא שכל בוקר, לאחר שהמלכה מורידה את הכתר מראשה, היא מוסרת אותו לזר מוחלט שיסתובב איתו כל היום ויעשה בו כרצונו. בית המלוכה סומך על אותו אדם בעיניים עצומות ללא שום ידע מקדים על אותו זר – מלבד סיפורים מבעלי אצולה אחרים ששומרים גם הם אצלו את אוצרותיהם. להמשיך לקרוא

עיקרון הרצף הויראלי, או: מתי כבר נגמרים הוירוסים האלה לעזאזל?

הומורעיטוש
רשומה רגילה

במשך אלפי שנים החסירו הורים מליארדי שעות עבודה בגלל ילדים חולים. בין אם מדובר בעבודה במשרד, בבניית פירמידה או בציד ממותות – ילדים חולים תמיד היוו סיבה משמעותית להחסרת כח אדם. הביטוי ״רומא לא נבנתה ביום״ נולד מכך שקלאודוס צ׳יקצ׳קוס, בונה רומא האגדי, התעתד לסיימה ביום אחד – אבל אז נודע לו כי בנו התינוק משלשל. כל אותם עידנים של התרבות האנושית ניקרה השאלה במוחות ההורים העייפים: עד מתי? זה לא נגמר מתישהו? להמשיך לקרוא