הצהרת רווח וסיכום רבעון Q3

הורותסטארטאפ
רשומה רגילה

מיתוס נפוץ בעולם העסקי הוא שעסק חדש צריך כשנתיים קשות של הפסדים עד שההוצאות וההכנסות מגיעים לאיזון ומתחילים לראות ממנו רווחים.

אני שכיר, אז כל מה שאני יכול הוא רק לצטט את המיתוס הזה ולא לערוב לדיוקו, אבל אני יכול לומר שהוא דייק בצורה די מלאה בהתייחסו לסטארטאפ שלי ושל שותפתי.

אני מדבר כמובן על נטעומר בע״מ.

בשנה ועשרה חודשים האחרונים הג׳ינג׳ית ואני עובדים בצורה אינטנסיבית על הסטארטאפ הזעיר הזה. ההתחלה היתה קשה במיוחד – ישיבות הנהלה בשעות הקטנות של הלילה, וירוסי תוכנה בלתי נגמרים, לקוחות שלא מפסיקים להתלונן וקשיים באינטגרציה של המוצר עם חיתולים, בקבוקים, ובעצם עם כל דבר. שלא נדבר על לידת החברה שהיתה אינטנסיבית במיוחד עבור הג׳ינג׳ית, כפרה עליה.

עם הזמן הסטארטאפ התקדם והתפתח וכבר לא היה צורך בלילות שלמים מול המחשב ולהתפלל שלא יקרוס, אבל עדיין לא ראינו רווחים. ההשקעה המשיכה להיות אדירה, והתוכנה עוד היתה עמוסה בתקלות ולא מתקשרת בצורה מושלמת.

אני מתרגש לבשר למשקיעים, לחברים שתמכו בנו ולמשפחות שספגו מאיתנו קריאות תמיכה טכנולוגית בשעות לא שעות, שהגענו לשלב המשמעותי בחיי כל סטארטאפ – הגענו ועברנו את נקודת האיזון. העסק כעת רווחי.

***

כשאני חוזר בערב הביתה, מיד אחרי שאני פותח את הדלת אני שומע קריאה ״אבאאאאאאא!!!!!״ ועומר קטן ומתוק רץ אלי לחיבוק חזק. נטע עובדת בדרך כלל רחוק יותר, מביטה אלי ומחייכת, מחכה שאגש אליה. רותם עם הפנים עמוק בתוך הטאבלט, אבל כשאני שואג אליו ״שלום״ הוא מרים את פניו ומחייך אלי.

אני מחכה לרגע הזה כל יום. לאגע הזה, ולחיבוקים שיבואו אחר כך עם המתוקים הקטנים. להשתוללויות שלהם באמבטיה, לרגע שישבו על הברכים שלי, אחד על כל רגל, ויבהו מרותקים בספר שבידיי. אפילו לרגע שבו אני יושב בחדר השינה שלהם ומנסה להרגיע את ההשתוללויות שלהם במיטות ולהחזיר אותם למצב שינה. התאומים גדלו בחודשים האחרונים, והאופי האישי של כל אחד מהם מקרין החוצה ומעניק טעמים מיוחדים לאינטראקציה איתם.

הם ליצנים, שניהם. אוהבים להתבדח ומחפשים את השטויות שיצחיקו את כולם, ולכל אחד מהם ההומור הייחודי לו. נטע אוהבת לעבוד עלי או לבלבל אותי. היא יושבת על הספה ואז מצביעה על הרצפה בעצב וקוראת ״אוי! אוי!״. כשאני בא אליה לשאול אם נפל לה משהו היא עונה ״כן״. אני מחפש, ואז היא שולפת את המוצץ שלה מאחורי הגב שלה ונקרעת מצחוק. עומר אוהב סלפסטיק. הוא שם כל מיני דליים וקופסאות על הראש ורץ מיד להראות למישהו את מה שיש לו, ואז נקרע מצחוק בעצמו. ומדי פעם הם גם מצחיקים אחד את השני, מה שמעלה את מפלס הכיף שבאוויר.

יש משהו מהנה במיוחד בהשתוללויות עם שני גושי צחקוקים כאלה על המיטה, לדגדג ולנשק אותם ולהנות מעצם היותם שם, נקרעים מצחוק, בועטים ומנפנפים בזרועות בהנאה. הקשיים עדיין קיימים במקומות רבים, אבל הם מפצים על כך, כל-כך מפצים על כך.

***

אני רוצה לנצל במה זו ולהודות למשקיעים שהמשיכו להאמין במודל העסקי שלנו גם בלילות הכי קשים, גם ברגעי המשבר. שיהיה ברור לכולנו, אנחנו לא הולכים להתחיל ללקק דבש – עוד ימים (ולילות) רבים ומאתגרים לפנינו, עוד מחלות, מריבות אחים, יזע דם ודמעות. אבל אני מבטיח לכם – ימים יפים רבים מחכים לפנינו, ואושר גדול מתחבא ברגעים הקטנים.

ותודה לג׳ינג׳ית שהביאתני עד הלום.