איך עוצרים את התפשטות המגיפה בישראל? אולי יש פתרון

מידעקורונה
רשומה רגילה

בואו נודה במציאות – ישראל לא מתמודדת טוב עם מגיפת הקורונה. אם נסתכל על גרף החולים החדשים ונשווה למדינות שונות, ניתן לראות שישראל די צמודה לארה״ב, מדינה שלא מצליחה ממש להתמודד עם המגיפה.

יואב | במבה ביסלי מקרים חדשים של קורונה – יחסית לגודל האוכלוסיה

קיימות סיבות רבות למה דווקא הגרף בישראל עולה למעלה כאשר אירופה משתלטת יפה על הגל הראשון – מאבקים פוליטיים, צפיפות אוכלוסיה, מחסור בהנהגה אמיתית. אבל לא באמת מעניין אותנו למה, מה שחשוב באמת הוא האיך. איך נוכל לחזור לשיגרת חיים בלי לחיות בחשש מהדבקות? איך נוכל לשלוח את הילדים לבתי הספר בספטמבר בלי ליצור הדבקות המוניות? קודם כל נבדוק אם יש בכלל סיבה לחשש.

ילדים מדביקים בקורונה גם אם אין להם סימני מחלה – אפילו יותר מהמבוגרים. התמותה ממנה לא גבוהה מאד, אבל גם אלו ששרדו אותה מגלים שההשפעות שלה לטווח הרחוק לא קלות כלל – מריאות מצולקות ועד לדיכאון. בעוד כחודש הולכים כמיליון וחצי ילדים להפיץ מאחד לשני כל וירוס שהם נתקלים בו, וביניהם הקורונה. אם הגרף עכשיו נראה בדרכו למעלה, בספטמבר זו כבר תהיה המראה אנכית. ובינתיים, אצלנו, הפרוייקטור החדש ד״ר גמזו הודיע שכ-50,000 בדיקות ביום יספיקו לעצור את התפשטות הנגיף. זהו מספר שיושב קרוב לרף התחתון ביותר של ההיערכות לכמות הבדיקות הדרושה, כלומר – מספיק בקושי. עוד דרך שבה ינסו למנוע התפשטות הנגיף בבתי הספר היא על-ידי מדידת חום של הילדים, אולם הבדיקה הזאת לא תעזור כלל משתי סיבות – ילדים נוטים יותר להיות אסימפטומתיים, ורוב ההדבקות מתבצעות עוד לפני שהחולה מראה סימנים חיצוניים ראשונים (כמו חום).

עם כל זאת, אין סיבה לייאוש – יש מה לעשות.

הפתרון המוצע הוא: בדיקות מהירות וזולות. קיימות כאלה, וניתן לייצר אותן כבר היום בקלות יחסית. הבדיקות קלות – טיפת רוק על דף נייר מיוחד, המתנה של רבע שעה – והנייר יציג האם הנבדק חיובי או לא. מחיר כל בדיקה כזו הוא 1$, כלום לעומת המחיר של 30$ לבדיקת PCR כיום, הדורשת מעבדה והמתנה של מספר ימים לתשובה.

אז מדוע לא משתמשים בהן? לבדיקות האלו רמת דיוק נמוכה הרבה יותר מבדיקות ה-PCR הקיימות כיום – הן דורשות נוכחות גבוהה יותר של RNA  ויראלי בדם לעומת בדיקות ה-PCR היקרות יותר. הדיוק הנמוך יותר גרם לרוב המדענים לזנוח אותן ובצדק – מה הטעם בבדיקות שלא מגלות אם אדם חולה או לא ברמת וודאות גבוהה?

זאת היתה ההבנה בתחילת מגיפת הקורונה, אולם מאז למדנו דברים רבים ששינו את ההבנה על הנגיף. אחד מהם הוא שגם כאשר המחלה מסתיימת נשארים בדם שאריות של RNA נגיפי – קיום כמות קטנה לא אומרת שהאדם חולה. עוד דבר שנלמד הוא שההדבקה מתבצעת כאשר יש כמות גבוהה במיוחד של נגיף בגוף – איזה כיף, יש לנו בדיקות זולות שמוצאות את הכמות הגבוהה הזו!

זו, בכל אופן, תמצית מחקר שפורסם ב-20.7 על ידי מספר מומחים בבריאות הציבור. מייקל מינה, אחד מהחוקרים ואפידמולוג בהרווארד, כתב מאמר בנושא בעתון הניו יורק טיימס, ובו העלה את השאלה: למה שלא נתחיל להשתמש באותן בדיקות? דמיינו את התמונה הבאה: אתם קמים בבוקר, מניחים טיפת רוק על נייר בדיקה, מעירים את הילדים שמניחים גם הם רוק משלהם על ניירות נוספים. עד שמסיימים להתלבש כבר כל ניירות הבדיקה מראים את מצב בני המשפחה. הכל תקין? סעו לשלום, אתם לא מדבקים. חותמים על אישור לבי״ס שהילד נבדק, אישור לעבודה שאתם נבדקתם – וכעת בתי הספר ומקומות העבודה יודעים מה מצב כל העובדים/תלמידים. אם מישהו בשלב מדבק – הוא פשוט לא יגיע. כל זאת בעלות של 20 ש״ח למשפחה בת 5 נפשות – עם הקלה גדולה כל-כך על ההוצאות במערכת הבריאות שלממשלה יהיה זול יותר לשלם עבור הבדיקות.

המאמר בניו-יורק טיימס החל להתפשט כאש בשדה קוצים בקרב אנשי בריאות הציבור בארה״ב. מייקל מינה התראיין בפרק מעניין במיוחד בפודקאסט TWiV #640 ובו הסביר את הרציונל לקבוצת הוירולוגים המנחים. מאזינים מרחבי העולם החלו לשלוח מכתבים לממשלות שלהם בדרישה להתייחס ברצינות לרעיון הבדיקות המהירות.

גם אצלנו זה יכול לקרות. את הוירוס לא מעניין אם את/ה איש/ת ימין או שמאל, חרדי/ה או חילוני/ה, יהודי/ה או ערבי/ה – הוא תוקף ללא אבחנה. זו הזדמנות עבורנו להתעלות מעל מחלוקות פוליטיות ולשתף פעולה כדי להגיע לקברניטים ולומר להם: אנחנו רוצים לחזור לחיים נורמליים – וכנראה ניתן לעשות זאת. אנא, הקדישו משאבים לחקר היתכנות ויעילות הבדיקות המהירות.

אם את או אתה מעוניינים לעזור – הכנתי טיוטה של מכתב המסבירה את נושא הבדיקות. הפיצו אותו למי שיכול להגיע לבעלי השפעה, או לפחות לייצר מספיק רעש שהיושבים בראש ישמעו וייתהו במה מדובר.

יאללה, בואו נעשה את זה.