מר עגבניה

הורותעגבניות שרי
רשומה רגילה

לילה, רגע לפני שרותם נרדם. הוא שוכב במיטה מכוסה עד הסנטר ואני יושב לידו.

״לילה טוב, מתוק״, אני אומר לו.

״לילה טוב מתוק״ הוא מחקה אותי וצוחק.

אני עוצר וחושב רגע. כן, הוא אוהב להתבדח, אבל יש פה משהו אחר.

״רותם״, אני פונה אליו, ״אתה אוהב שאני קורא לך ׳מתוק׳?״

הוא נד בראשו. ״לא״.

אהמ. אני ער לכך שאני די חלש בתחום כינויי החיבה. אף פעם לא הסתדרתי עם מציאת שם חיבה מתאים לרותם (או לג׳ינג׳ית, אם כבר נפתח את זה…) ואני די הסתפקתי ב׳מתוק׳, ׳בונבון׳, ׳יפיוף׳ ועוד שמות תואר. הם עובדים מספיק טוב, ולרגע לא חשבתי שאולי הם לא מתאימים לצד השני.

״ואם אני קורא לך ׳בונבון׳, זה בסדר?״ אני מנסה.

להמשיך לקרוא