עומר ונטע עוד לא צימחו את כל השיניים, וליתר דיוק הם מתהדרים רק בכמה שיניים סמליות, אבל זה לא מונע מהם לחגוג עם טעמים חדשים, מרקמי מזון לא מוכרים, ולהנות מכל ביס. זו תקופה של חקירה וגילויים, והלואיס וקלארק הקטנים של עולם הקולינריה מנשנשים כל דבר שאנחנו מאפשרים להם לדחוף לפה. גם דברים שאנחנו לא מרשים נדחפים לפיות הקטנים במידה ואנחנו מפנים את הראש הצידה ולו לרגע.

מה מותר לאכול ומה אסור, מה מומלץ ומה פחות, כל אלו מתוארים יפה מאד בהמלצות משרד הבריאות שאני ממליץ לקרוא בעיון. משרד הבריאות בוחר את המלצותיו בקפידה בהתבסס על ידע מחקרי שנאסף לאורך שנים, וזו נקודת פתיחה טובה לכל שלב התפתחותי של התינוקות. ועדיין חיים ביננו מיתוסים שונים בנושא מזון תינוקות שחלקם נכון יותר וחלקם פחות. אבחן כמה מהם בראי המדע העדכני כיום. להמשיך לקרוא

חנוכה הגיע, מלווה באחד משירי החגים האהובים עלי: ״מעוז צור״. אני אוהב אותו מאז ומכולם לא בגלל שאני מבין את המילים שלו (כי אין לי שמץ של מושג מה הן אומרות), אלא בגלל שמנהג משפחתי הוא לשיר אותו בכמה קולות, מה שמספק הנאה רבה לילדים בגופם ובנפשם שבחבורה.

לא ידעתי מה הוא אומר – עד היום, כשקראתי את הסבריה של דניאל קנדלר בקבוצת ״אמהות שפויות ורציונליות״ בפייסבוק. דניאל היא בעלת תואר ראשון במדעי היהדות, בקרוב שני בחינוך יהודי. לא דתיה, לא מחזירה בתשובה, לא חילונית – עובדת בקהילה משולבת של דתיים וחילוניים. היא סיפקה כמה הסברים שהאירו את עיניי, יחד עם בתים שלא הכרתי. ביקשתי את אישורה, והנה לפניכם – מעוז צור, הגירסא המבוארת. להמשיך לקרוא

ביום שישי מלנו את עומר. את הברית ערך גיסי, ד״ר סקוט וויינר, שהוא גם רופא נאונטולוג וגם מוהל, ולהבדיל מהברית של רותם מצאתי את עצמי מסתכל פה ושם על התהליך. המילה אינה פשוטה, והיא אינה רק חיתוך קטן ומשהו – זהו תהליך כירורגי וקשה לי המחשבה לסמוך על רב חסר הכשרה רפואית שיעשה זאת. אכן, לרב מוהל יש נסיון ארוך שנים – אבל נסיון אינו זהה להבנה, ולצערי מגלים זאת במקרי החירום. עצם העובדה שישנם רבנים שמוצצים את הדם מהפצע מצביעה על בורות גבוהה בתחום הבסיסי ביותר – זיהומים וחיידקים. לא הייתי רוצה להפקיר את הבולבול של הילד שלי בידיים שכאלה. להמשיך לקרוא

תקנות התעבורה מבחינות לעניין זה בין רכבים בהם מותקנת כרית אוויר מול המושב הקדמי לבין רכבים בהם לא מותקנת כרית אוויר כזו (או שהיא נותקה). כמו כן, קיים פער בין המותר בהתאם לחוק לבין המלצת הבטיחות.
א. ברכב בו לא מותקנת כרית אוויר מול המושב הקדמי – ניתן להושיב ילדים במושב שליד הנהג מגיל אפס וכל עוד הילד יושב בהתקן בטיחות המתאים לגילו ומשקלו.
ב. ברכב בו מותקנת כרית אוויר מול המושב שלצד הנהג-  תקנה 83א(ד) קובעת כי “לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה”. משמע, לא ניתן להושיב ילד מול כרית אוויר פעילה, כל עוד הוא יושב במושב בטיחות (ובכלל זה ב”סלקל”).
ג. ילד שעבר לשבת במושב מגביה (“בוסטר”), מגיל 3 ואילך, יכול על פי התקנות לשבת מול כרית אויר פעילה.  
ההמלצה הבטיחותית קובעת כי במקרה זה יש למקם את מושב הרכב הרחק ככל הניתן מכרית האוויר, כך שהמגע בין כרית האוויר עם הילד במקרה של תאונה יהיה מינימאלי.
חשוב לציין, כי ישיבה במושב הקדמי מגדילה את הסיכון לתמותת ילדים בזמן התאונה לעומת ישיבה במושב האחורי. על כן אנו ממליצים, כי ילדים עד גיל 13 לא ישבו כלל במושב הקדמי.

(מתוך אתר הראשות הלאומית לבטיחות בדרכים)

רותם עבר לשבת במושב הקדמי. להמשיך לקרוא