איך לדכא מרד בקלות

הורותעומר ונטע הפושטקים הקטנים
רשומה רגילה

בשנה האחרונה מופצת שוב ושוב בפייסבוק תמונה של קהל גרמנים גדול, כולם עומדים מתוחים ומצדיעים במועל יד, ובין ההמון הזה עומד אדם כשידיו שמוטות ומבטו אומר ״תגידו, נדפק לכם המוח?״. הכיתוב המלווה את התמונה הוא לרוב ״Be this guy״.

לא משנה שאני לא ממש מסכים עם המסר הזה, מכיוון שללכת נגד הזרם באופן קבוע לא אומר שאתה בהכרח עושה משהו נכון (למשל מתנגדי החיסונים או כל מאמיני הקונספירציות באשר הן), אבל אני חושב שנסכים כולנו על דבר אחד – קשה מאד להיות האיש הזה. קשה מאד להיות זה הפועל אחרת מכולם, ויודע שיהיו לכך כנראה השלכות חמורות. קשה להיות לבד.

לעומת זאת אם אתה חלק מתאומים… להמשיך לקרוא

במעגל נחוגה

הורותמדרגות ספירליות
רשומה רגילה

עוגה עוגה עוגה
במעגל נחוגה
נסתובבה כל היום
עד אשר נמצא מקום.
(שיר המתאר חיים עם ילד בן 4)

 

אתמול בערב רותם רותם עיווה את פניו כשאמרנו לו ללבוש את פיג׳מת הרובוטים שלו. ״נמאס לי מהרובוטים!״, הוא קרא, ולאחר משא ומתן זריז השביע אותנו שנחליף לו למחרת את הפיג׳מה. ״אני רוצה את זאת של הכוכבים״, הוא אמר בעיניים נוצצות כשביל החלב. ועם כזו בקשה נלהבת – מי יסרב? ״טוב״, אמרה לו הג׳ינג׳ית, ״מחר זה יום ראשון, תחילת שבוע – נחליף פיג׳מה״. להמשיך לקרוא

עשה לי רובן

הורותרובן
רשומה רגילה

רותם מתרוצץ בסלון, מסדר את הצעצועים לפני השינה. הג׳ינג׳ית שרועה על הספה. ״שרועה״ זו ההגדרה המתאימה ביותר עקב הבטן הענקית שמתנשאת מעליה ומבטי המצוקה שאומרים ״מה זה כח המשיכה הזה???״. לא קל. כבד.

פתאום רותם מחליט שהוא חייב לעבור מעל הג׳ינג׳ית. הוא מנתר על הספה, ולרגע רגליו כמעט נוחתות על הבטן. הג׳ינג׳ית ואני מזדעקים, הוא מסיט את רגליו ונוחת בכבדות בצידה הרחוק של הספה. אני כועס, מרים את קולי עליו ״אל תעשה כזה דבר יותר! הבטן של אמא רגישה מאד!״.

הוא מביט בי וקולט שאני כועס, ואז לפתע תופס את רגלו שנחתה על הספה ומתחיל לייבב: ״איי!!!! אייי!!!!״. הוא מעסה אותה ומתפתל בכאבים על הספה, תוך שהוא מעיף מבטים לעברנו לראות אם הסופה שככה.

הוא שוב עושה לנו רובן.

להמשיך לקרוא