חבלי גדילה

הורותפיטר פן
רשומה רגילה

אחרי השיחה הנוקבת עם הגננת (לפני שני פוסטים) החלטנו שאנחנו עורכים כמה שינויים. העיקרי ביניהם – לתת לרותם לעשות לבד את מה שהוא יכול, ולא לעשות בשבילו. הרעיון התקבל בחיוביות אצל הקטנטן, וכך הוא סיבן את עצמו במקלחת בערב, יצא עם המגבת והלך איתה למיטה, התלבש שם בפיג׳מה ואז הלך לאמבטיה לצחצח שיניים.
במקרה של צחצוח שיניים נתתי לו לצחצח עצמאית, אבל אחרי זה עברתי שוב על השיניים עם המברשת כדי לוודא שהצחצוח מלא ונכון. הבאתי לו את הכוס עם המים, הוא שטף וירק אותם, ואז הסתכל אלי שאבדוק אם נשארה קצת משחה על הפה שלו.
״הנה, כאן״, הצבעתי לו על פינת הפה.
״נקה לי״, הוא אמר.
״לא, אתה יכול״, הבהרתי לו בפסקנות. להמשיך לקרוא