אמאלה גנב!

קניותבטמן תופס גנב על חם
רשומה רגילה

כחודש אחרי שעברנו דירה פגשתי במקרה את השכן מהדירה הקודמת בשוק חקלאי באחד המושבים. עמדנו שם בתור, ארגזי הירקות מונחים על המסוע לידנו, והחלפנו רשמים מהשבועות האחרונים.

״פרצו אלינו״, הוא אמר, והלסת שלי נשמטה. ״גם לסיימון, השכן בצד השני שלכם. אצלנו הם כנראה לא ידעו שיש לנו כלבה – היא נבחה עליהם והם נבהלו וברחו, לוקחים איתם רק תיק החתלה.״ להמשיך לקרוא

״שאון מעורר״ (מוצר איום)

הומורשאון מעורר
רשומה רגילה

אם אתם הורים, וודאי מצאתם את עצמכם משתעשעים לפעמים במחשבה: אילו רק הילדים היו ישנים מחוץ לבית הלילה – הייתי יכול לבחור לקום בזמן שאני בוחר, בצורה שאני בוחר. גן-עדן.

אם אתם אנשים עובדים ללא ילדים, וודאי מצאתם את עצמכם מתלבטים בקושיה: איך אני יכול לקום מוקדם בבוקר ולהגיע לישיבה בזמן? איך מוציאים את האף מהפוך החמים והנעים?

שני נושאים הנראים במבט ראשון לא קשורים כלל, אבל בלילה מתיש אחד, בעודי מתהלך בבית הלום-שינה, מתנדנד עם אחד/ת התינוקות בידיי (ב-2 בלילה גם לדעת מי מהם? עד פה, הגזמתם), היכה בי הברק. אחרי שקמתי מהריצפה וניקיתי את הבגדים המפוייחים, לחשתי לתינוק/ת: ״יוריקה!״. להמשיך לקרוא

אבא שלי לא זגג

קניותשקוף
רשומה רגילה

לא רוצה להיות שקוף.

קטע כזה, אבל אני חושד שאני לא היחיד שחושב כך. לא רוצה להיות שקוף בעבודה, לא רוצה להיות שקוף עם חברים, לא רוצה להיות שקוף במשפחה. להרגיש נוכח זו תחושה טובה, וודאי תסכימו איתי.

לכן, כשמנסים להעלים אותי ולהפוך אותי לשקוף, משהו בי מתמרמר ואני רוצה לדחוף חזרה, לומר ״לא, אתם לא יכולים לעשות את זה״. לפעמים זה קשה, בייחוד כשאני השקוף היחידי, אבל לשמחתי בתחום אחד מצאתי קבוצה של אנשים כמותי שאומרים ״לא נהיה שקופים״ ונותנים יד אחד לשני.

כמובן שמדובר על תחום האבהות, וספציפית על פרסומת לתמ״ל מסויים (לא אזכיר את שמו) שמופיעה בימים האחרונים בטלויזיה. בפרסומת הזו רואים אמהות מדברות בוואטסאפ על התמ״ל של הילדים שלהן – הן יפות, מבלות הילדים (או בישיבה בעבודה, כי קריירה וזה) ושמחות לדון אחת עם השניה על הילדים. לפתע ״פולש״ לשיחה גבר בעל מבט מזוגג ומגמגם טקסטואלית משהו בסגנון של ״זה אבא של X, אני כנראה בטעות בקבוצה…״. כן, זו הנוכחות האבהית המוקרנת על מסך הטלויזיה – אם היא שם אז זה בטעות. הילדים לא מעניינים את האבות בפרסומות, הם בכלל לא רוצים את האבהות הזאת המעיקה עליהם. להמשיך לקרוא

תפסיקו להתייחס אלינו כמו לזבל

קניותRage
רשומה רגילה

חבל. ממש חבל. הייתי כל-כך רגוע לקראת היומיים שנותרו לפני סוף השבוע, ואז עומרי אמבר-חלפין כתב פוסט שמשתף בפרסומת הנוראית הזאת:
[tube]1ig0YJWzyAo[/tube]

 

האם שם כועסת על האב מאד. ברור שהזוגיות שלהם לא משהו, ודווקא בתקופה קשה כל-כך חבל שהם לא מתקשרים. במקום זה היא מתלוננת מול התינוק שלה על כך שהאבא ישן חזק בלילה (אולי עובד? מביא כסף לקניית חיתולים ממותגים?) ולא שומע את התינוק בוכה. באמת – חשוב לפרוק לפני הילדים שלנו את התיסכולים שלנו אחד מהשניה, ככה בונים משפחה טובה! להמשיך לקרוא

תזונה ושאר ירקות

רשומה רגילה

אם יש משהו שאני ממש סולד ממנו ביומיום זה דיוני תזונה. יש לכולנו נטייה לקחת את האוכל שבצלחתנו ברצינות גדולה מדי ולתלות את כל הצרות שלנו (מכאבי גב למריבות עם השכן) בפחית הקולה ששתינו לפני שבוע בהתקף של חולשה. אני חושב שהאנושות, כגוש אנושי אחד, די תקועה בשלב האוראלי, ועסוקה בפיתוח היסטריה ממזון.

אין קורבן טוב יותר להיסטריה מוגזמת מהורים. אני רוצה שהילד שלי יאכל טוב מכמה סיבות: הפחותה ביניהם, בואו נודה, היא שיהיה בריא. שלא תבינו לא נכון – זה חשוב מאד! אבל יחד עם זאת ניצבת גם השאלה ״עד כמה אני הורה טוב״. משפטים כמו ״אתה נותן לו לאכול ממתקים? באמת?!״ יכולים להרוס לי את הבוקר. הערות בסגנון ״אני נותנת לילד שלי רק ירקות, פירות, ותה קמומיל עם זרעי פשתן״ מעלות לי את לחץ הדם עד שאני זקוק לשבת ולשתות קצת תה קמומיל עם זרעי פשתן בעצמי כדי להרגע. כן, הילד שלי אוכל פסטה ופיתות – מה תעשו לי???

להמשיך לקרוא