אחרי שעה וחצי של השכבת התאומים לישון, מצאתי את עצמי נדהם מול הגבורה בה נטע נלחמה בשינה, לא נותנת לה אחיזה. החלטתי להקדיש לה את השיר הבא.
***
תִּימְרַת עָשָׁן דַּקָּה עוֹלָה
מֵעַל הַמַּחֲנֶה הַמֻּתָּשׁ,
דְּמָמָה, לִפְנֵי הַהֲמֻלָּה
של בֹּקֶר יוֹם חָדָשׁ.
שְׂדֵה הַקְּרָב צָבוּעַ דָּם
מֵעָלָיו מַלְהִיטָה הַחַמָּה.
שְׁחוּחָה גּוֹחֶנֶת בַּת אָדָם
מוּכָנָה לַמִּלְחָמָה. להמשיך לקרוא