אחרי שעה וחצי של השכבת התאומים לישון, מצאתי את עצמי נדהם מול הגבורה בה נטע נלחמה בשינה, לא נותנת לה אחיזה. החלטתי להקדיש לה את השיר הבא.
***
תִּימְרַת עָשָׁן דַּקָּה עוֹלָה
מֵעַל הַמַּחֲנֶה הַמֻּתָּשׁ,
דְּמָמָה, לִפְנֵי הַהֲמֻלָּה
של בֹּקֶר יוֹם חָדָשׁ.
שְׂדֵה הַקְּרָב צָבוּעַ דָּם
מֵעָלָיו מַלְהִיטָה הַחַמָּה.
שְׁחוּחָה גּוֹחֶנֶת בַּת אָדָם
מוּכָנָה לַמִּלְחָמָה. להמשיך לקרוא
האהבה שלי שוכב לישון מכורבל בין בובות פרווה.
"עוד משהו רך!" הוא קורא לי בעיניים נוצצות.
האהבה שלי מבקש להשתולל עוד ועוד לפני שינה,
ולפעמים אוחז בידי כשעיניו עצומות.
האהבה שלי אוהב להתפנק ולגרגר,
אבל גם לשאוג כמו טי-רקס, אריות או נמרים.
הוא מכבה שריפות ותמיד ממהר
להלחם באנטיוכוס הרשע וביוונים.
האהבה שלי שר לעצמו שירים שהוא ממציא
עם מילים בג׳יבריש ולחן עממי.
הוא אוהב להשתולל ואני די בעד…
האהבה שלי קורא לי "אבא",
ואני רץ. מיד.
